Dibur_hamatchil על שמות 21:20

תניא נקם ינקם נקימה זו איני יודע מה היא כשהוא אומר והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית וגו'. ואימא דבריז ליה מיברז לפי חרב כתיב ואימא דעביד ליה גיסטרא. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה. אשכחן בר חורין דקטל עבדא, עבדא דקטל בר חורין מנלן. לא קל וחומר הוא קטל עבדא בסייף בר חורין בחנק. הניחא למאן דאמר חנק קל אלא למאן דאמר חנק חמור מאי איכא למימר. נפקא ליה מדתנן ואתה תבער הדם הנקי הוקשו שופכי דמים לעגלה ערופה מה להלן בסייף ומן הצואר אף כאן בסייף ובצואר. אי מה להלן בקופיץ וממול עורף אף כאן בקופיץ וממול עורף אמר ר' נחמן אמר רבה בר אבוה ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה:

וכי יכה איש את עין עבדו וגו' למה נאמרה פרשה זו לפי שהוא אומר והתנחלתם אותם וגו' שומע אני אפילו הפיל את שנו וסימא את עינו תלמוד לומר וכי יכה איש את עין עבדו וגו'. ואם שן עבדו וגו' והרי הכתוב מוציא עבד כנעני מכלל להקל עליו שהוא יוצא בראשי אברים לכך נאמר פרשה זו וכי יכה איש את עין עבדו. אין לי אלא איש אשה מנין היה רבי ישמעאל אומר וכו' ר' יאשיה אומר וכו'. ר' יונתן אומר אינו צריך וכו'. ר' אליעזר אומר בכנעני הכתוב מדבר או אינו אלא בעברי תלמוד לומר מהם תקנו עבד ואמה. את עין עבדו שומע אני אפילו העלה חוורוד תלמוד לומר ושחתה לא אמרתי אלא מכה שיש בה כדי השחתה מכאן אמרו טפח על עינו וסמהו על אזנו וחרשו הרי זה יוצא בן חורין. כנגד עינו ואינו רואה כנגד אזנו ואינו שומע הרי זה אינו יוצא בן חורין דברי רבי חנינא בן גמליאל שנאמר וכי יכה איש עד שיעשה מעשה. הפיל שני שניו כאחד וסימא שתי עיניו כאחת הרי זה יוצא בן חורין ואינו נוטל כלום תלמוד לומר עין תחת עין שן תחת שן, זו אחר זו יוצא על הראשונה ונוטל נזקי שניה תלמוד לומר תחת עינו תחת שנו: