Dibur_hamatchil על שמות 34:22

וחג האסיף תקופת השנה אמר רבי יהודה אמר רב אין מעברין את השנה אלא אם כן היתה תקופה חסרה רובו של חדש ששה עשר יום דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר אחד ועשרים יום. אמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו וחג האסיף תקופת השנה מר סבר כולו חג בעינן בתקופה חדשה. ומר סבר מקצת חג בעינן בתקופה [חדשה]. מאי קא סברי אי קא סברי יום תקופה גומר בלאו הכי נמי לא למאן דאמר כולי חג איכא ולא למאן דאמר מקצת חג איכא. אלא קסבר יום תקופה מתחיל. מיתיבי יום תקופה גומר דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר יום תקופה מתחיל. ועוד תניא אין מעברין את השנה אלא אם כן היתה תקופה חסרה רובו של חדש ששה עשר יום. רבי יהודה אומר שתי ידות בחודש עשרים יום. רבי יוסי אומר מחשבין ששה עשר לפני פסח מעברין ששה עשר לפני החג אין מעברין רבי שמעון אומר אף ששה עשר לפני החג מעברין אחרים אומרים מעוטו ארבעה עשר יום קשיא. אמר מר רבי יוסי אומר ששה עשר יום לפני הפסח מעברין היינו רבי יהודה. יום תקופה גומר ויום תקופה מתחיל איכא בינייהו. אלא לרבי יוסי ששה עשר לפני החג הוא דלא הא שיבסר ותרמיסר אין והאמר ששה עשר לפני הפסח אין בציר לא. איידי דתנא רישא ששה עשר לפני הפסח תנא סיפא נמי ששה עשר לפני החג. רבי שמעון אומר אף ששה עשר לפני החג מעברין. היינו תנא קמא. איכא בינייהו יום תקופה [מתחיל ויום תקופה גומר] ולא מסיימי. אחרים אומרים ארבעה עשר יום מאי קסברי אי קא סברי יום תקופה גומר וכולי חג בעינן הא איכא אחרים בתקופת ניסן קיימי דכתיב שמור את החדש האביב ועשית פסח שמור אביב של תקופה שיהא בחדש ניסן. וליעבריה לאדר. תנא מלמעלה למטה קא חשיב והכי קאמר עד מעוטו מעברין ארבעה עשר יום. רבינא אמר לעולם אחרים בתשרי קיימי וקסברי אחרים כולי חג בעינן יום ראשון חג האסיף כתיב חג הבא בזמן אסיפה. שלש פעמים בשנה (כתוב ברמז שנ"ו). זכורך וכן את פני האדון (כתוב ברמז שנ"ז):