Dibur_hamatchil על שמות 4:14

ויחר אף אדני במשה לפי שראה אותו חשוד בדבר זה. חרה אפו בו ואמר לו הריני דן אותך כדין חשוד שצריך לתת לו חבר. וזהו הלא אהרן אחיך הלוי. כי מה צריך לומר בכאן הלוי כי ידוע. אבל פירושו אני הייתי רוצה לתת לך זה הכבוד לבדך. ואחר שאני רואה שאתה חשוד. צריך אני לתת לך חבר שיהיה עמך. ולא תשא אתה לבדך זאת המעלה וזה הלוי. ויפה אז"ל כל חרון שבתורה עושה רושם חוץ מזה. לפי שבמעלת השם אין לומר בו חרון אף. לפי שאינו מתפעל. אבל אמר חרון אף כנגד הרושם שעושה במקבלים. כאומרו ויחר אף ה' בם [וגו'] והנה מרים מצורעת כשלג. אבל בכאן לא מצינו שעושה בו רושם. וא"כ נשאר החרון בו יתברך ח"ו. לזה בא ר"ש ואמר אף בזה נלמוד רושם. כי במשה עשה חרון אף והתפעלות. וזהו הלא אהרן אחיך הלוי שהוא היה עתיד להיות לוי ואתה כהן. ועכשיו לעונש זה יהיה להפך שהוא יהיה כהן ואתה לוי. ולפי שכל זה היה עושה משה מצד ענותנותו ושפלותו שלא ליטול מעלה. נאמר לו והוא יהיה לך לפה ולמליץ ואתה תהיה לו לאלהים לרב ולנגיד:

ויחר אף ה' במשה ר' יהושע בן קרחה אומר כל חרון אף שבתורה נאמר בו רושם חוץ מזה שלא נאמר בו רושם. ר' שמעון בן יוחאי אומר אף זה נאמר בו רושם שנאמר הלא אהרן אחיך הלוי והלא כהן הוא הכי קאמר אני אמרתי אתה כהן והוא לוי עכשיו הוא כהן ואתה לוי. וחכמים אומרים לא נתכהן משה אלא בשבעת ימי המלואים בלבד. ויש אומרים לא פסקה אלא מזרעו של משה שנאמר משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו. מאי ואומר וכי תימא ההוא לדורות הוא דכתיב ואומר משה ואהרן בכהניו. וכל חרון אף שבתורה נאמר בו רושם והכתיב ויצא מעם פרעה בחרי אף ולא אמר ליה ולא מידי אמר ריש לקיש סטרו ויצא. והכתיב ונצבת לקראתו על שפת היאר ואמר ריש לקיש מלך הוא והסבר לו פנים ור' יוחנן אמר רשע הוא והעז לו פנים איפוך: