Chasidut על שמות 4:14

א. במדרש (מ"ר בראשית פרשה כ"ב) ויצא קין מלפני ה' מהיכן יצא ר' חמא בשם רבי חננא בר רבי יצחק אמר יצא שמח היך מה דאת אמר (שמות ד׳:י״ד) הנה הוא יוצא לקראתך וגומר. פגע בו אדם הראשון אמר ליה מה נעשה בדינך א"ל עשיתי תשוב' ונתפשרתי התחיל אדה"ר מטפח על פניו אמר כך הוא גדול כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע מיד עמד אדם הראשון ואמר (תהילים צ״ב:א׳) מזמור שיר ליום השבת וגומר: אמר רבי לוי המזמור הזה אדם הראשון אמר ונשתכח מדורו ובא משה וחידשו על שמו:

וְעַל-כֵּן צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, כִּי בִּרְכַּת כֹּהֲנִים הוּא כְּדֵי לְהַכְנִיע הָרָע שֶׁל הָאֻמּוֹת שֶׁהֵם כָּל הַתַּאֲוֹת כַּנַּ"ל שֶׁזֶּה בְּחִינַת כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב שֶׁמִּתְאַוֶּה לְכָל הַתַּאֲוֹת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ (סִימָן נד). וְעַל-יְדֵי זֶה מַכְנִיעִין הָעַצְבוּת רוּחַ שֶׁבָּא עַל-יְדֵי הַתַּאֲוֹת שֶׁל הָאֻמּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין שֶׁהוּא עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת קלט) עַל-יְדֵי וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ, זָכָה לִכְהֻנָּה, כִּי עַל-יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מַכְנִיעִין כֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב שֶׁהֵם אַהֲבוֹת הַנְּפוּלוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עַצְבוּת רוּחַ וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ שָׁם (סִימָן נד) שֶׁעַל-יְדֵי בְּחִינַת וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם מַכְנִיעִין כֹּחַ הַמְדַמֶּה, עַיֵּן שָׁם. עַל-יְדֵי זֶה זָכָה לִכְהֻנָּה, הַיְנוּ בְּחִינַת כֹּהֵן אִישׁ חֶסֶד שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאַהֲבוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת כַּנַּ"ל. וְעִקַּר הַפָּסוּק הַזֶּה נֶאֱמַר שָׁם עַל שֶׁלֹּא יִתְקַנֵּא אַהֲרֹן בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל משֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ד) הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְכוּ', כִּי זֶה שַׁיָּךְ לָזֶה, כְּלוֹמַר לֹא דַּי שֶׁלֹּא יִתְקַנֵּא בִּגְדֻלָּתְךָ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת רַע עַיִן, כִּי אִם אֲפִלּוּ מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה יִהְיֶה נִשְׁמָר אַהֲרֹן. אַדְּרַבָּא וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ שֶׁזֶּה הֵפֶךְ כֹּחַ הַמְדַמֶּה כַּנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל וַיְהִי מִקֵּץ (בְּסִימָן נד). וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי בִּרְכַּת הַכֹּהֲנִים שֶׁמַּכְנִיעִין הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב שֶׁהוּא בְּחִינַת עַצְבוּת רוּחַ עַל-יְדֵי זֶה נֶחְלָלִין הָאֵבָרִים וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם, בְּחִינַת כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי. וְזֶה בְּחִינַת נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, (עַיֵּן בַּמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּסִימָן נו):

וישבו המלאכים וגו' לאמר באנו אל אחיך וגו'. מלת לאמר לכאורה מיותר וגם אמרו אל אחיך אל עשו אחד מהם מיותר. ויתבאר על זה הדרך כי הנה באמת עשו נודע שהיה מכבד את הוריו כמאמר חז"ל (בראשית רבה ס"ג, ח') שעל כן אמר יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אבל לא בחיי אביו כי היה מכבדו וירא ממנו. ואם כן יקשה איך יצא למלחמה עם ד' מאות איש נגד יעקב בחיי אביו. ואכן כי עשו רשע ערום היה ויצא אל יעקב באהבה ואחוה כאדם היוצא לקראת אחיו עם אנשיו ומשמשיו אבל אורבו טמון בקרבו היה שישים דמי מלחמה בשלום ויהרגנו בפתע פתאום בלי נודע כלל אם מאתו היה או לא. (וצא ולמד ממה שכתב הרב הקדוש בעל אור החיים בפסוק (בראשית ד', ח') ויאמר קין אל הבל אחיו וגו' שאמר לו דבר אחוה כאהבת אח לאחיו שלא יבין הבל בערמותו ופתאום יפילו לבור שחת). ואמנם הנה המלאכים משרתי עליון הבינו זה ועל כן השיבו אל יעקב לאמר פירוש שאנו צריכים לומר לך איזה דבר הנסתר שראינו בשליחות זה כי הנה באנו אל אחיך שמראה עצמו כאילו אחיך הוא באהבה ואחוה אבל באמת אל עשו הוא אורבו טמון בקרבו כעשו הרשע, וגם הולך לקראתך כאדם ההולך לקראת אחיו כעין מה שנאמר (שמות ד', י"ד) הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו. אבל וד' מאות איש עמו כלומר כי כולם הולכים בזה שעמו להתנהג כאח ולחשוב מחשבות און ומרמה, ועל כן צריך אתה מאוד ליזהר בשמירתך ולפקוח עיניך עליו ועליהם.