אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם יוֹדְעֵ֣י תְרוּעָ֑ה יְ֝הוָ֗ה בְּֽאוֹר־פָּנֶ֥יךָ יְהַלֵּכֽוּן׃
אבודרהם
ורחמים עלינו ועל כל ישראל עמך ע"ש כרחם אב על בנים רחם ה' על יראיו. וברכנו כלנו כאחד באור פניך כלומ' אתה אל אחד ואנחנו בני אברהם הנקרא אחד שנאמ' אחד היה אברהם וכתיב כי אחד קראתיו ואנחנו נקראים גוי אחד שנאמ' ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אם כן ברכנו כלנו כאחד. ואמ' באור פניך על שם ברכת כהנים שכתוב בה יאר ה' פניו אליך ועל שם ה' באור פניך יהלכון. כי באור פניך נתת לנו ה' אלקינו תורה על שם כי נר מצוה ותורה אור ואור הוא גדול מנר. וחיים היא התורה שנאמ' כי היא חייך ואורך ימיך. אהבה על שם ואהבת עולם אהבתיך. וחסד צדקה על שם משוך חסדך ליודעיך וצדקתך לישרי לב. ורחמים ברכה ושלום פירשנום למעלה. וטוב בעיניך כלומר ויהיה טוב בעיניך. לברך את עמך ישראל ברוב עוז ושלום על שם ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום. בא"י המברך את עמו ישראל בשלום אמן שנאמ' ונתתי שלום בארץ.
שולחן ערוך, אורח חיים
אִם תָּקַע שְׁנֵי תשר"ת, אוֹ שְׁנֵי תש"ת, אוֹ שְׁנֵי תר"ת כַּהֹגֶן וְטָעָה בַּשְּׁלִישִׁי, אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר אֶלָּא לָאַחֲרוֹן שֶׁטָּעָה בּוֹ. אִם תָּקַע בַּצַּד הָרָחָב שֶׁל הַשּׁוֹפָר, לֹא יָצָא. הַגָּה: וְאַחַר שֶׁתָּקְעוּ אוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר פָּסוּק אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעַי תְּרוּעָה, וְאַשְׁרֵי, וּמַחֲזִירִין הַסֵּפֶר לִמְקוֹמוֹ.