הלכה על איוב 18:4

פיטום הקטרת כאיזה צד שלש מאות וששים ושמונה מנים היו בה ושלשה שהיה מוסיף עליהן ביום הכיפורים ומחזירן למכתשת ונוטל הימנו מלא חפניו כדי לקיים בו דקה מן הדקה. ואילו הן. צרי צפורן לבונה. חלבנה. משקל שבעים של שבעים מנה. מור וקציעה. שבולת נרד. וכרכום משקל ששה עשר על ששה עשר מנה. הקושט שנים עשר. קלופה שלשה קנמון תשעה. בורית כרשינה תשעה קבין. מלח סדומית רובע הקב. מעלה עשן כל שהו ר' נתן אומ' אף כפת הירדן כל שהו. יין כפריסין סאין תלתא קבין תלתא. אם לא מצא יין כפריסין מביא יין לבן ישן. כרשינה למה היא באה. ששפין בה הצפורן כדי שתהא נאה. יין כפריסין למה היא באה. ששורין בו את הצרי מפני שהיא עזה. והלא מי רגלים יפים לה אלא שאין מכניסין ריח רע לעזרה מפני הכבוד: כשהוא שוחק אומר היטב היטב הדק לפי שהקול יפה לבשמים. פטמה לחצאין כשירה לשליש ולרביע לא שמענו. ר' יהודה אומר אם כמידה כשרה חיסר בה מכל סימן וסימן או שלא נתן לתוכה מעלה עשן או שחיסר אחת מכל סממניה חייב מיתה. א"ר זעירא משום הכנסה יתירה: תני בר קפרא אחת לששים או לשבעים שנה היתה בה חצאין של שירים: תני בר קפרא אילו היה נותן לתוכה כיתות של.... לא היה יכול.... בריחה של קטרת אלא שאמרה תורה כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לי"י: א"ר אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא. שנאמר למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. ימי חייך. הימים. כל. הלילות. וחכמים אומרים ימי חייך. העולם הזה. כל. להביא לימות המשיח: יעמוד הנער ואומר קדיש בלא תתקבל. וקדיש זה אינו אלא לחנך את התינוקות. ואינו בכלל שבע ביום הללתיך: גרסי' בפרק מאימתי. תניא אבא (בעצמו) [בנימין] אומר שנים שנכנסו לבית הכנסת להתפלל וקדם אחד מהן והתפלל ולא המתין לחבירו טורפין לו תפילתו לפניו. שנאמר טורף נפשו וגו' (איוב י״ח:ד׳). הא מילת' פרשוה רבנן ואוקמוה בתפילת ערבית. מאי טע' שאם מניחו יחידי ויצא חוששין שמא יבא לידי סכנה. לפיכך צריך להמתין לחבירו עד שסיים תפילתו. אבל בשחרית לא: הכי כתב הגאון ז"ל: