הלכה על איוב 19:29

יש להזהר לפרוס מפה על הפת שבשלחן בשעת ברכה, וכן הוא מנהג הותיקים לכסות הפת בשעה שמברכין ברכת המזון כדי שלא יתבייש הפת. וכן כשמקדשין קדוש של שבת ביין ולא בפת. וכן אמרו בקדוש היום פורס מפה ומקדש, כלומר פורס מפה על הפת ואח"כ מקדש על היין, ועוד יש בזה רמז ודוגמא לירידת המן שמתחלה היה המן יורד על פני המדבר וזה שאמר ובבקר היתה שכבת הטל ואח"כ ירד המן עליו, וזהו שאמר (שמות ט״ז:י״ד) והנה על פני המדבר דק מחוספס דק ככפור על הארץ, וכתיב ותעל שכבת הטל ולא אמר ויעל המן אלא ותעל שכבת הטל למדך שהיה טל אחר יורד עליו. וכן אמרו רז"ל טל מלמטה וטל מלמעלה והמן באמצע כמונח בקופסא, וכן בכאן על השלחן פורס מפה ומקדש מפה מלמעלה ומפה מלמטה והפת באמצע. וזה דוגמא לירידת המן במדבר:

וטעם להקדים ברית לתורה, לפי שהתורה נתנה בג' בריתות והמילה נתנה בי"ג. והם הנזכרים בפרשת המילה לאברהם, ובזכות שש עשרה בריתות אלו אנו ניצולים ממדת הדין שהוא חרבו של הקב"ה שיש לה שש עשרה פיות האומרות הך האויבים, ועל זה אמר משה בהבטחה עתידה (דברים ל״ב:מ״א) אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי סמך י' של חרבי אל ו' של ותאחז כדי לרמוז חרב שש עשרה, והבן פסוק (איוב יט) גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדון. ביאורו גורו לכם מפני חרב של מעלה כי העונות גורמין החמה והחרב למטה, ולמען זה יש לכם לדעת שיש דין והעולם אינו מקרה, וחרב זו רשעים נדונין בה, והצדיקים לא די שאין מתפחדין ממנה אלא שהיא נמסרת בידם הוא שכתוב (תהלים קמט) רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם קרי ביה י"ו פיות והבן זה, כי יש בכאן ענין גדול נקשר בקצת אותיות השם הגדול אך כונתי לקצר: