הלכה על איוב 32:16

אילו מתקנות שתיקן עזרא לישר' שיהו קורין במנחה בשבת ובשני ובחמישי מפני יושבי קרנות. ושיהו קורין עשרה פסוקים כנגד עשרה בטלנין של בית הכנסת: אמר רבה בר רב הונא כיון שנפתח ס"ת אסור לספר בדברי תורה. שנ' (נחמיה ח׳:ג׳) וכפתחו (עזרא עמו) [עמדו] כל העם. ואין עמידה אלא שתיקה. שנאמר (איוב ל״ב:ט״ז) והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו (ו)לא ענו עוד: ר' זירא אמר רב חסדא מהכא (ואני כעזרא) [ואזני] כל העם אל ספר [ה]תורה (נחמיה ח). אמר רב יהודה א"ר אמי מאי דכת' (ישעיהו א׳:כ״ח) ועוזבי י"י יכלו. זה המניח ספר תורה ויוצא: ר' אבהו נפיק בין גברא לגברא. בעי ר' פפא בין פסוקא לפסוקא מאי תיקו. רב ששת מהדר אפיה וגריס. (א' ר') [אמר] אינהו בדידהו ואנן בדידן: וא"ר שפטי א"ר יוחנן הגולל ספר תורה גוללו מבחוץ ואין גוללו מבפנים. וכשהוא מהדקו מהדקו מבפנים אבל לא מבחוץ. וא"ר שפטי א"ר יוחנן עשרה שנקראו בתורה גדול שבכולן גולל ספר תורה. וא"ר יהושע בן לוי עשרה שקראו בתורה הגולל ספר תורה נוטל שכר כולם. שכר כולם ס"ד. אלא אימא כנגד כולן. א"ר פרנך כל האוחז ס"ת ערום נקבר ערום. ערום ס"ד. אלא אימא ערום מאותה מצוה: א"ר ינאי בריה דר' ינאי סבא משום ר' ינאי רבה מוטב תיגלל המטפחת ואל תיגלל ספר תורה: ועומד החזן ואומר: יהללו את שם י"י כי נשגב שמו לבדו: ועונין הציבור יחדיו: הודו על ארץ ושמים: וירם קרן לעמו תהילה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרובו הללויה: ומחזיר ספר תורה למקומו. ואחר כך אומר אשרי. למנצח:

קכא.
^(א)גליון כת"י: בכל יום שיש בו מוסף גומרי' קדיש קודם שיוציאו ספר תורה מן הארון (ואם) [ויום] שאין בו מוסף אין גומרין. ובמוסף מוציאין ספר תורה. והכי אמר רב שלום גאון ספר תורה בין כשמוציאין אותו תחילה. בין בשבת בין בחול. בין כשמחזירין אותו למקומו. עומדים לפניו לאלתר ויושבין לאלתר. ואין צריכין לעמוד עד שעונין יהא שמיה רבה מברך. ולא עד שעונין ברכו. ואין מנהג כך. ולא ראינו זו. כי שמא יש מי שנוהג כך. ולומר ממה שכת' בעזרא וכפתחו עמדו כל העם. (נחמיה ח׳:ה׳) וזאת לא. דאותה עמידה שתיקה היא. דאמר רב הונא כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה. שנ' וכפתחו עמדו כל העם. ואין עמידה אלא שתיקה. שנ' והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד (איוב ל״ב:ט״ז). אבל לעמד מפני ספר תורה לא כתיבא בתורה. אלא מפני שיבה תקום. ואתאי ספר תורה מקץ דתלמידי חכמים. דקאמרי' בהאשה נקנית. איבעיא להו מהו לעמוד מפני ספר תורה. ר' חלקיה ור' אלעזר ור' סימון אמרו מפני לומדיה עומדין מפניה לא כל שכן וכיון דמק"ו קאתיא משוינן לה כחכם ולא יותר. וקורין בתורה ג' בשיני ובחמישי. ובשבת במנחה. ואמרי' (הכא) [הני] שלשה כנגד מי. אמר רב אסי כנגד כהנים לויים וישר'. ותנ' רב שמואל מבירתא דשיחורי. אין פוחתין מעשרה פסוקים. בבית הכנסת. וידבר עולה מן המניין. ואחרון קורין ארבעה. ואמרי' הני עשרה פסוקים כנגד מי. ר' יהושע בן לוי אומר כנגד עשרה בטלנין שבבית הכנסת. רב אמ' כנגד עשרת הדברות שנאמרו למשה בסיני. ר' יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם. ואמר רבא ראשון שקרא ארבעה הרי זה משובח. דתנו שלש קופות של שלש סאין שבהן תורמין את הלשכה והיה כת' בהן אל'ף בי"ת גימ"ל. ותניא א"ר יוסי למה כת' בהן א' ב' ג'. לידע איזה מהן נתרמה ראשון. שמצוה בראשון. להקריב מנחת ראשון. ואמצעי שקרא ארבעה משובח. דתניא אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. מלמד שהיה מסדר פניהם כלפי צד מערבי. א"ר נתן מיכן שאמצעי שקרא ארבעה הרי זה משובח. משום מעלין בקודש ואין מורידין ואע"ג דקת' ר' שימי אחרון קורא ארבעה. כרבא עבדינן: ותו' אמרי' עובדא. דרב פפא איקלע לבי כנישתא דאבי גוור. קם קרא בספרא ראשון ארבעה. ושבחיה אבי גוור לרב פפא. ותקינו רבנן דכולהו דקרו מברכין לפניה ולאחריה. גזירה משום הנכנסין וגזירה משום היוצאין: ותנו נמי בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה. תענית צינור ותשעה באב קורין שלשה. מדתניא זה הכלל כל שיש בו ביטול מלאכה לעם כגון תענית ציבור ותשעה [באב] קורין שלשה. חנוכה ופורים נמי קורין שלשה. וכן אילו הימים שיני וחמשי ומנחה של שבת. וחנוכה ופורים ותענית קורין שלשה. ואין פוחתין מהן. ואין מוסיפין עליהן: ואין מפטירין בנביא חוץ מתשעה באב דמפטירין באסף אסיפם: בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה אין פוחתין מהם. (אבל) [ואין] מוסיפין עליהם. ותנן נמי. ביום טוב [חמשה]. ביום הכיפורים [ששה]. בשבת [שבעה]. אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן. ומפטירין בנביא. ואין המפטיר עולה מן המניין. חמשה. ששה. שבעה. מאי טע' כדעולא דאמר עולא מפני מה אמרו המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחילה מפני כבוד תורה. וכיון דמשום כבוד תורה הוא למניין נמי [לא] סליק: נקוט האי כללא בידך. שמצאתי במקום אחר.