הלכה על איוב 40:30

ואחר שבארתי לך את כל זה ראוי שתתבונן כי אם בעולם הזה תמצא בדרך הטבע או בסגולה על אחת כמה וכמה בסוף הזמן שיתחדש הטבע וישתנה לטוב לצורך הנבראים כלם ומעלותם. ואין צריך לומר למעלתם של ישראל ולצדיקים שבהם שיחדש הקב"ה מיני התענוגים וסעודות כשם שיחדש אותם בריאה חדשה בהתגברות שפע השכל ומעלות הנבואה. ואם יסבור לב איש מתחכם ולהקשות על דבר זה ויאמר כי דברי חכמים ז"ל מיוסדים על אדני החכמה ועל זיו השכל כלם נכוחים למבין, והם לא דברו ולא אמרו דבר זה אלא דרך משל וסעודת לויתן אינה גופנית אלא דרך משל על מעלה השכלית וצרור החיים, נשיב ונאמר כי יש עלינו בהכרח להאמין כי כפשוטן הדברים בסעודה גופנית מלבד מעלה השכלית שהרי אמרו בפרק הספינה (ב"ב ע"ה) אמר ר' יוחנן עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של ליתן שנאמר (איוב מ) יכרו עליו חברים ואין כירה אלא סעודה שנא' (מלכים ב) ויכרה להם כרה גדולה, ואין חברים אלא ת"ח שנא' (שם ח) חברים מקשיבים לקולך השמיעני והשאר אוצרים אותו ועושים בו סחורה בשוקי ירושלים שנא' (איוב מ) יחצוהו בין כנענים: