בן איש חי
ונראה לי בס"ד הטעם שהועיל תיקון מאה ברכות להכניע הסטרא אחרא, דרגא דמותא, וסר המות, כי ידוע דבסטרא אחרא יש ארבע מאות כוחות בסוד "והנה עשו בא וארבע מאות איש עמו" (בראשית לג, א) והם מספר רע עין, ונרמזים באות ת' של מות שנתחברה עם אותיות מ"ו באכילת חוה מעץ הדעת, שזה גם כן נתסבב והתחיל מן ראיית עינים דכתיב (שם ג, ו) "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ותקח מ'פריו ות'אכל", ולכך נתחברה אות ת' עם אותיות מ"ו ונעשה 'מות'.
בן איש חי
מקומות ההנאה שנתקנו עליהם ארבעה ברכות בהבדלה, מתחיל הסדר שלהם מלמטה למעלה, והוא לסימנא טבא לעשות הסדר דרך עליה, לרמוז דגם האדם בעסקיו יהיה הלוך וגדול. ונוהגים לומר פסוקים של "ויתן לך וכו'", כל אחד בבואו לביתו; אך רבינו האר"י ז"ל, היה מנהגו לאמרם בעת ההבדלה על הכוס. ונהגו גם כן לומר כל אחד בביתו ק"ל (130) פעמים "אליהו הנביא זכור לטוב", שעולה מספר ארבע תיבות אלו ארבע מאות, להכניע ארבע מאות כוחות של סטרא-אחרא בסוד הכתוב (בראשית לג, א): "והנה עשו בא וארבע מאות איש עמו". ובספר "תורה לשמה" כתוב כונה באמירת "אליהו הנביא זכור לטוב" כמו שכתבתי - כי "אליהו" עם אות ה' של "הנביא" הם אותיות "אל הוי"ה" כסדרן, ואותיות "נביא" - מספר ס"ג כמניין שם ס"ג שממנו הפרנסה; ושמות "אל הוי"ה" - מספר "אוכל", שמזה נמשך המזון; ואותיות "זכור" - מספר "הוי"ה" דיודין ו"אהיה" דיודין; ואותיות "לטוב" - מספר חבור "הוי"ה" ו"אהיה"; יעוין שם. ומנהגו של עט"ר אדוני אבי זלה"ה לומר פתיחת אליהו זכור לטוב קודם שיאמר ק"ל פעמים הנזכרים; וכן אנחנו נוהגים עתה בביתנו, דבר בעתו מה טוב ומה נעים. ודרכנו לכפול פסוק "ואמרתם כה לחי וכו'" ששה פעמים, כנגד ששה קצוות, והיסוד כלול מן שישה קצוות, להמשיך ממנו שפע שלום לששת ימי החול.