שלחן של ארבע
מכל זה יתבאר בפירוש כי הדברים כפשוטן בבשרו ממש ובעורו ממש בבשרו ממש למאכלם של צדיקים שהטריחו עצמם בתורה ובמצות ועורו ממש להבהיק דירתם כדי שתתפרסם מעלתם בעמים איך עבדו להקב"ה והחזיקו בתורתו ובמדותיו, כענין שכתוב (מלאכי ג) ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו. וכן כתיב (ישעיהו ס״ה:י״ג) הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ירונו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו.
שלחן של ארבע
וראוי שתשכיל אחר שידוע כי לפי שבחטא אדה"ר נתמעטה קומתו, כמו שדרשו רז"ל (סנהדרין לה) כיון שחטא נתן הקב"ה עיניו עליו ומעטו והעמידו על אלף אמה שנאמר (תהילים קל״ט:ה׳) אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה, אין לתמוה בהתכפר החטא ובהתבטל הגזירה אם יחזרו הקומות לשיעורן שהרי הקומות לא נתמעטו אלא בשביל החטא שבסבתו נתקלקל האויר ובזמו ההוא ישתנה כל מעשה בראשית לטוב וישוב לשלמותו וזכותו כמו שהיה בזמנו של אדם הראשון קודם החטא, ואז יגדלו הקומות ויחזרו לשיעורם וכל ישראל יתעלו ויתענגו במלכות שדי ויהיה שפע ההשגה ותענוג לגוף ולנפש רב כיד המלך ית'. ואחר שביארתי לך את כל זה אין שום משכיל ראוי שיסתפק מעתה בסעודה המתוקנת הגופנית כי נבראו מאז לכונה זו להיות מהם שכר לצדיקים לעתיד יתעדנו בסעודות אלו בגופותם. וכבר אמרו חז"ל כי משה רבינו ע"ה יהיה עמהם משמש באותן סעודות. והענין הזה תמצאנו רמז בתורה בברכות יעקב ע"ה באמרו (בראשית מט) עד כי יבוא שילה, כלו' עד כי יבוא משה, ורצה לרמז ביאת הגואל הא' הקרוב שעל ידו נגאלו ישראל ממצרים, והגואל הרחוק האחרון נכלל בו שיהיה גם כן בגאולה העתידה, וזהו עד כי יבא שילה והלשון ישמש לשתי הגאולות הראשונה הקרובה והאחרונה הרחוקה, וכן אמרו במדרש על משה רבינו ע"ה שחולא קרדונא לתקוני סעודתא פירוש שחולה משה תרגום משיתיהו שחלתיה וקרדונא לתקוני סעודתא הוא קפילא. והנה תכלית הכונה בסעודות הגופניות האלה להיותם תכונה לזכך הגוף והחומר ולחדד השכל כדי שישיג ידיעת הבורא יתב' ויתבונן במושכלות ואז תהיינה הנפשות בהסתלקות הגופות ראויות אל הסעודה השכלית שהמלאכים המשרתים עצמם הקרובים לשכינה אוכלים ממנה כי אז תשיג הנפש האור הבהיר מה שאין לה יכולת להשיגו בעוד שהיא שרויה בחומר:
משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם
רָאשֵׁי גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל בִּמְקוֹם מֶלֶךְ הֵן עוֹמְדִים. וְיֵשׁ לָהֶן לִרְדּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם וְלָדוּן עֲלֵיהֶן בֵּין רָצוּ בֵּין לֹא רָצוּ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט י) "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה" אֵלּוּ רָאשֵׁי גָּלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל: