הלכה על ויקרא 13:2: משנה תורה ופסיקה יהודית

אֵלוּ מְקוֹמוֹת בָּאָדָם שֶׁאֵין מִתְטַמְּאִין בְּבַהֶרֶת. תּוֹךְ הָעַיִן וְתוֹךְ הָאֹזֶן וְתוֹךְ הַחֹטֶם וְתוֹךְ הַפֶּה וְהַקְּמָטִים שֶׁבַּבֶּטֶן וְהַקְּמָטִים שֶׁבַּצַּוָאר וְתַחַת הַדָּד וּבֵית הַשֶּׁחִי וְכַף הָרֶגֶל וְהַצִּפֹּרֶן וְהָרֹאשׁ וְהַזָּקָן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שֵׂעָר וְהַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה הַמּוֹרְדִין. כָּל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת אֵין מִתְטַמְּאִין בִּנְגָעִים וְאֵין מִצְטָרְפִין בִּנְגָעִים. וְלֹא הַנֶּגַע פּוֹשֶׂה לְתוֹכָן. וְאֵין מִתְטַמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה. וְאֵין מְעַכְּבִין אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג ב) "בְעוֹר בְּשָׂרוֹ". וְכָל אֵלּוּ אֵינוֹ עוֹר גָּלוּי אֶלָּא מֵהֶן שֶׁאֵינוֹ עוֹר וּמֵהֶן שֶׁהוּא עוֹר וְהוּא מְכֻסֶּה וְאֵינוֹ גָּלוּי. וְאֹדֶם הַשְּׂפָתַיִם נִדּוֹן כְּבֵית הַסְּתָרִים וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים:

אֵין רוֹאִין אֶת הַנְּגָעִים בַּמּוֹעֵד שֶׁמָּא יִמָּצֵא טָמֵא וְנִמְצָא חַגּוֹ נֶהֱפָךְ לְאֵבֶל. וְאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים וְלֹא מְיַבְּמִין בַּמּוֹעֵד כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכֵּחַ שִׂמְחַת הֶחָג בְּשִׂמְחַת הַנִּשּׂוּאִין. אֲבָל מַחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ. וּמְאָרְסִין נָשִׁים בַּמּוֹעֵד. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה סְעֻדַּת אֵרוּסִין וְלֹא סְעֻדַּת נִשּׂוּאִין. שֶׁלֹּא יְעָרֵב שִׂמְחָה אַחֶרֶת בְּשִׂמְחַת הֶחָג:

חָלָל פָּסוּל לִרְאִיַּת נְגָעִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג ב) "אֶחָד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים" בִּכְהֻנָּתָם. אֲבָל בַּעֲלֵי מוּמִין כְּשֵׁרִים לִרְאִיַּת נְגָעִים וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה סוּמָא וַאֲפִלּוּ בְּאַחַת מֵעֵינָיו. וַאֲפִלּוּ כֹּהֵן שֶׁכָּהָה מְאוֹר עֵינָיו לֹא יִרְאֶה אֶת הַנְּגָעִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יג יב) "לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן":