הלכה על ויקרא 3:8: משנה תורה ופסיקה יהודית

הַלְּשָׁכוֹת הַבְּנוּיוֹת בַּקֹּדֶשׁ וּפְתוּחוֹת לַחל אִם הָיוּ גַּגּוֹתֵיהֶן שָׁוִין עִם קַרְקַע הָעֲזָרָה תּוֹכָן חֹל וְגַגּוֹתֵיהֶן קֹדֶשׁ וְאִם אֵינָן שָׁוִין אַף גַּגּוֹתֵיהֶן חֹל שֶׁהַגַּגּוֹת וְהָעֲלִיּוֹת לֹא נִתְקַדְּשׁוּ. לְפִיכָךְ גַּגִּים אֵלּוּ אֵין אוֹכְלִין שָׁם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְלֹא שׁוֹחֲטִין קָדָשִׁים קַלִּים:

זָר שֶׁעָבַד בַּמִּקְדָּשׁ עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה וְחַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח ז) "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאֵין חִיּוּב זֶה אֶלָּא לְקָרֵב לַעֲבוֹדָה. וְהֵיכָן הִזְהִיר עָלָיו וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם. אֵי זֶהוּ זָר כָּל שֶׁאֵינוֹ מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַזְּכָרִים שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א ח) "וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן". וְהִקְטִירוּ בְּנֵי אַהֲרֹן. בְּנֵי אַהֲרֹן וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן: