הלכה על משלי 16:31
מחזור ויטרי
כב.
הגדול על שם אברהם דכת' לגוי גדול גוי של אל הגדול וכאן שאמרו האל הגדול סיימו מטבעו של הקב"ה. משה אמ' האל הגדול הגיבור והנורא והרי גדולתו ונוראותיו לאבות נודעו תחילה (ד"ה טז) ויתהלכו מגוי אל גוי (ו)לא הניח לאיש [ל]עשקם. ועוד עד היום הזה הניח לבניהם שה פזורה בין אריות אומה יחידה בין שבעים אומות ובגבורתו גדולתו ונוראותיו מגן באמיתו צנה וסוחרה ובכן הזרה עטרה לקדמתה וקבעו בה אל עליון לפי שנתברך אל עליון על ידו שנ' (בראשית י״ד:י״ט) ברוך אברם לאל עליון. וברוך אל עליון קונה שמים וארץ. לכך קבעו בה קונה הכל גומל חסדים טובים דדרשינן כל א(ו)רחות י"י חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו (תהילים כ״ה:י׳) מי נוצר בריתו אברהם על המילה. וראשית תורה ואמצעיתה וסופה חסד. חסד וירא אליו י"י שביקר חולים ועמד עליו ובקש אברהם לעמוד עד שאמ' לו הקב"ה שב ואל תצטער. אמ' לפניו וכן בדין שאהיה יושב ואתה עומד אמ' לו אל תתמה שהרי בניך בני עתידין לישב בבית הספר ארבע וחמש שנין ואני עומד עליהם שנ' (תהלים פב) אלקים נצב בעדת אל בקרב אלקים ישפוט. מיד עמד וקלסו לה"ק (שם יח) ותתן לי מגן ישעך שעזרתני נגד המלכים (וימינו) [וימינך] תסעדני. שאחזתה במילה ואני קוצץ שנ' (נחמיה ט׳:ח׳) וכרות עמו הברית. וענוותך תרבני שאני יושב ואתה עומד הרי שגמל הקב"ה חסדים טובים ועוד אברהם לכשמדתו של הקב"ה ועיטרו בעטרתו ואיזו זו זקנה שנ' (משלי ט״ז:ל״א) עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא. וכת' (דניאל ז׳:ט׳) ושער רישיה כעמר נקי ואברהם זקן וזוכר חסדי אבות לדורותם אחריהם. כדאמרינן י"י יראה יהי רצון בשעה שיהו באין בניו של יצחק לידי עבירות נזכר להם אותה עקידה ותמלא עליהם רחמים. ואו' (חבקוק ג׳:ב׳) ברוגז רחם תזכור. רחם בגימטריא אברהם. וקבעו בה ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה. לפי שאבות העולם מתפללים על הגאולה כי הא דאליהו במתיבתא [דרבי] (ואוקמנהו) [ולוקמינהו] לכולהו בהדי הדדי (ודחקי שינתיו) [דלא לידחקו שעתא] ואתי משיחא בלא זמניה ולפי שמעשים הללו על ידי אברהם נעשו קבעו וסדרו כאן שבחיו וחשוב כמו שמזכיר אברהם דגמרינן (דניאל ט׳:י״ז) שמע אל תפלת עבדך ואל תחנוניו למען (י"י) [אדני]. למענך (י"י) מביעי ליה. אלא למען אברהם שקראך אדון. הרי כאן שרצה להזכיר אברהם ולא הזכיר שמו אלא שבחו דלכך סידרו כל זה שבחו של אברהם הוא מונה והכל מעין מגן כדאמרינן סדר הבדלות הוא מונה. דיוקין הללו וכיוצא בהן שים על לבבך ונמצאת שלם בכוונה תמיד:
הגדול על שם אברהם דכת' לגוי גדול גוי של אל הגדול וכאן שאמרו האל הגדול סיימו מטבעו של הקב"ה. משה אמ' האל הגדול הגיבור והנורא והרי גדולתו ונוראותיו לאבות נודעו תחילה (ד"ה טז) ויתהלכו מגוי אל גוי (ו)לא הניח לאיש [ל]עשקם. ועוד עד היום הזה הניח לבניהם שה פזורה בין אריות אומה יחידה בין שבעים אומות ובגבורתו גדולתו ונוראותיו מגן באמיתו צנה וסוחרה ובכן הזרה עטרה לקדמתה וקבעו בה אל עליון לפי שנתברך אל עליון על ידו שנ' (בראשית י״ד:י״ט) ברוך אברם לאל עליון. וברוך אל עליון קונה שמים וארץ. לכך קבעו בה קונה הכל גומל חסדים טובים דדרשינן כל א(ו)רחות י"י חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו (תהילים כ״ה:י׳) מי נוצר בריתו אברהם על המילה. וראשית תורה ואמצעיתה וסופה חסד. חסד וירא אליו י"י שביקר חולים ועמד עליו ובקש אברהם לעמוד עד שאמ' לו הקב"ה שב ואל תצטער. אמ' לפניו וכן בדין שאהיה יושב ואתה עומד אמ' לו אל תתמה שהרי בניך בני עתידין לישב בבית הספר ארבע וחמש שנין ואני עומד עליהם שנ' (תהלים פב) אלקים נצב בעדת אל בקרב אלקים ישפוט. מיד עמד וקלסו לה"ק (שם יח) ותתן לי מגן ישעך שעזרתני נגד המלכים (וימינו) [וימינך] תסעדני. שאחזתה במילה ואני קוצץ שנ' (נחמיה ט׳:ח׳) וכרות עמו הברית. וענוותך תרבני שאני יושב ואתה עומד הרי שגמל הקב"ה חסדים טובים ועוד אברהם לכשמדתו של הקב"ה ועיטרו בעטרתו ואיזו זו זקנה שנ' (משלי ט״ז:ל״א) עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא. וכת' (דניאל ז׳:ט׳) ושער רישיה כעמר נקי ואברהם זקן וזוכר חסדי אבות לדורותם אחריהם. כדאמרינן י"י יראה יהי רצון בשעה שיהו באין בניו של יצחק לידי עבירות נזכר להם אותה עקידה ותמלא עליהם רחמים. ואו' (חבקוק ג׳:ב׳) ברוגז רחם תזכור. רחם בגימטריא אברהם. וקבעו בה ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה. לפי שאבות העולם מתפללים על הגאולה כי הא דאליהו במתיבתא [דרבי] (ואוקמנהו) [ולוקמינהו] לכולהו בהדי הדדי (ודחקי שינתיו) [דלא לידחקו שעתא] ואתי משיחא בלא זמניה ולפי שמעשים הללו על ידי אברהם נעשו קבעו וסדרו כאן שבחיו וחשוב כמו שמזכיר אברהם דגמרינן (דניאל ט׳:י״ז) שמע אל תפלת עבדך ואל תחנוניו למען (י"י) [אדני]. למענך (י"י) מביעי ליה. אלא למען אברהם שקראך אדון. הרי כאן שרצה להזכיר אברהם ולא הזכיר שמו אלא שבחו דלכך סידרו כל זה שבחו של אברהם הוא מונה והכל מעין מגן כדאמרינן סדר הבדלות הוא מונה. דיוקין הללו וכיוצא בהן שים על לבבך ונמצאת שלם בכוונה תמיד:
Ask RabbiBookmarkShareCopy