הלכה על משלי 21:1

ואם עמד אדם בדבר מצוה אל יחזיק טובה לעצמו לימא כמה חסידא אנא אלא יתן תושבחות והודאות למקום ישתבח ויתעלה זכרו שהצילהו מחטוא לפניו אשר בידו להטות לבו אל אשר יחפוץ שנאמר (משלי כא א) פלגי מים לב מלך ביד ה' ואומר ואחשך גם אנכי אותך מחטוא לי וכל שהוא רוצה לשוב בתשובה ולהיות במדת החסידות וירצה להשיג עומק הלכות הבורא ועומק כבודו אל יכנס אדם לזה אלא אם הוא מבין ונפש רצון טוב בלא כעס ויעזוב שיחת בני אדם ושעשוע ילדים ומלהשיח עם אשתו אלא בשעת המעשה ולהיות זהיר במצוה קלה כבחמורה ולהיות זהיר ולקום לפני זקן אפי' מאה פעמים בל יהי עליו למשא באהבת הבורא:

כלל גדול ותקנה לג' יצרים להיות בעיר אחרת רחוק משם שאין שיירות מצויות לבא שמה משם ותקנה לראיה אל יהא מצוי אצל נשים וירחיק הליכתו מהן ויעצור רוחו מלראותן כשהן אצלו כי עיקר מניח מפני הבשת להתקרב אליהן ולדבר מאותם דברים אבל ראיה שאחריה' עושים ורגילים בנשים ומזה יעצור רוחו וכל עבירה ועבירה שתבא לידי יחשוב אם הי' גוזרים עליו שמד היה נהרג על קידוש השם ויאמר זה הדבר קשה יותר שלא אוכל לעמוד בו כ"ש זה הקל שלא אחטא ועל הרהור אשה בעת שהוא בא להרהר על אשה בתפלה ינעוץ גודלי אצבעות רגליו בארץ ויתלה גופו עליהן ולא יסמוך ידיו לכותל וזה הדבר מבטל ממנו כל מיני הרהורים ואם יושב ואינו יכול לעמוד מפני בני אדם ינעוץ גודליו בחוזק בארץ ועל יצר ג' אהבת לבו ואוהב אשה ביותר ואינו חושש באשה אחרת ולא באהבת בנים ובנות בעבור אהבת האשה הזאת תקנתו לצאת מן המדינה ההיא ואם עבירה בא לידו יתפלל עליה בכל לבו שלא יכשל בה שהרי על יסורי שעה אדם מתפלל עליהם על יסורי עול' שלהן אין סוף ואין חקר כ"ש שיבכה ויתפלל מאד עליהם ואם עמד בדבר אל יחזיק טובה לעצמו לומר כמה אני צדיק שעמדתי בדבר זה אלא יברך להקב"ה שלא חטא שבידו הלבבות שנאמר (משלי כא א) פלגי מים לב מלך ביד ה' לכל אשר יחפוץ יטנו ונא' ואחשוך גם אנכי אותך מחטוא לי. שלשה מיני יצר הרע הם השנים בין בזקן בין בבחור והשלישי נוהג רק בבחור אלו הם אדם מתאוה לראות ואף אם יחפוץ לעצום עיניו מראות עליה לא יוכל ויראה בעל כרחו עליה והשני אדם בוער כתנור אש אחריה ולא יוכל להסירה מדעתו אלו נוהגים בין בבחור בין בזקן והשלישי נוהג רק בבחור שמתאוה שתתקשה אמתו מנין לנו שכך הוא שכן מצינו בניאוף ג' תנורים ויצר הרע דומה לאש שנא' (הושע ז ו) כל הלילה ישן אופיהם בקר הוא כאש להבה ג' תנורים שנא' (הושע ז ד) כלם מנאפים כמו תנור כי קרבו כתנור לבם ונאמר כלם יחמו כתנור ש' שהיא עיקר תיבת האש שי"ן בגימ' יצר ש' יש לה ג' פצולים וג' פעמים מונה אש בפסוק רשפיה רשפי אש שלהבת יה יצר הרע דומה לחיכוך אם יחכך בשרו יעלה שחין ואם יעצור ויסבול לא יעלה:

חלום שאדם רואה באחרונה קרוב להיות תחלה ומה שרואה בתחלת הלילה יתקיים באחרונה למה החלום בא ברוב ענין וכשפותרים לו מענינו הולך אחר הפה כי לא יבא על האדם דבר בין טוב בין רע אם לא יראה בחלום קודם מעין דוגמא. ואין אדם זוכה שיראה בחלום בלא דוגמא. אלא שהוא העתיד להיות בהויתו בלי ספק וגמגום. כי אין המחשבות אמתיים וכשאדם ישן מתערבים המחשבות עם דברי המלאך. ולכן הולכין אחר הפה כשנפתרים מעניינו ואמרו חלום אחד מששים בנבואה וביד הנביאים אדמה וכתיב (ירמיהו א יא) מקל שקד אני רואה כי שוקד אני על דברי לעשותו על יד משל יכין לב האדם. לכך כתיב (במדבר כג ז) וישא משלו ויאמר וכתיב (משלי א ו) להבין משל ומליצה ובחלום הנביאים לא היתה מחשבתם מתערבת ולא דבר השד. אבל בחלומות בני אדם מתערבים בדברי השד שאם אדם צריך לנקביו בחלומו נראה עיף ויגע. וכן מי שאכל מאכל ששמו בו פלפלין ושתה משקה והיה מהרהר אחר אשה. ומתוך כך ישן הרי חולם כאילו שוחק ומשמש עם אשה. וכן כל מי שנכספה נפשו למקום אחד או לעשות דבר אחד וכל נפשו שם בחלומו יראה מאותה דוגמא וכל אלו החלומות וכיוצא בהם אינן מחלומות שמגיד המלאך אלא מתוך הרהורין רואה אף בחלומו דוגמתו ועליהן נאמר (זכריה י ב) החלומות שוא ידברו. אבל חלומות פתאום שדומה כאשה באה לפניו ולא שחק עמה קודם לכן ולא הרהר אחריה מחמת שד הוא חלום שמחמת שד ורוח אין אדם ישן בחוזק אלא עיניו כאילו הן סגורות וחושב מחשבה כי השד אינו נכנס במחשבה אלא מלחש באזנו מתוך עומק חור האזן. ומי שרוצה להכיר האמת בשחרית ילחוש באזן אדם קטן מה שיודע שחביב לו ויהיה נראה לו בחלומו כאילו חולם מעין מה שמלחש באזנו בהקיץ כך השד מלחש והאדם חפץ להקיץ והשד מנפח לפני נחיריו ופיו ואין הדעת יכול לשוב לאדם על מתכונתו והוא בדעתו כאדם ער. וכל אלה החלומות מחמת שד ועליהם נאמר (ירמיהו כג כח) מה לתבן את הבר כי אין בהם ממש. אבל חלום שעל ידי מלאך אף על פי שלא דבר והרהר בעת שקרוב להקיץ. אז המלאך בא להגיד לו כי כבר פסקו מחשבותיו והרהוריו. ופעמים בחצי הלילה ובתחילת הלילה רק כשלא יתקיים מהרה החלום אינו מראה לו חלום קרוב להקיץ. וגם כשעל ידי מלאך בתחלת הלילה או בחצי הלילה ואין אותו חלום מעורב בחלום אחר. וגם אין אדם חושב על המראה שרואה. ואם חושב המחשבה אין אותו החלום ע"י המלאך ולא יתקיים המחשבה ולא החלום כי דומה למי שהשליך דבר עגול ומגלגל מעצמו במקום שאין המשליך מכוין ועל חלומות של מלאך נאמר (במדבר יב ו) בחלום אדבר בו כי המלאך מדבר בתוך מחשבות האדם כמוליך עור. ומה שאמרתי כמוליך עור לפי שמחשב פעמים אמת פעמים שקר כך האדם בחלומו. ואל תתמה שאפילו כשהוא ער הקב"ה מטה לב האדם שמחשב לשקר ולכל מה שהקב"ה חפץ שנאמר (משלי כא א) פלגי מים לב מלך ביד ה' אל כל אשר יחפוץ יטנו. וכתיב גבי רחבעם (מלכים א יב כד) כי מאתי היתה נסיבה שנשתטה רחבעם שלא שמע לעצת הזקנים. וכן כתיב (מלכים א כב כ) מי יפתה את אחאב הרי שהמלך מטה המחשבה להרהר אחר אותו דבר שגוזר הקב"ה. וכ"ש כשהוא ישן שאין הדעת מכוונת על הלב שהרי אומר אברך את ה' אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי מכלל שבלילה בחלום הכליות יועצות לכן אין בחלום דעת לאדם אלא כמו עור ילך פעמים חושב אמת פעמים שקר ורוב מחשבותם אינם מכוונות: