הלכה על משלי 22:7
משנה תורה, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁאָר הַדִּינִין שֶׁזֶּה טוֹעֵן וְזֶה טוֹעֵן אוֹ כְּשֶׁאָמַר הַמַּלְוֶה נָדוּן כָּאן וְהַלּוֶֹה אוֹמֵר נֵלֵךְ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל. אֲבָל אִם אָמַר הַמַּלְוֶה נֵלֵךְ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל כּוֹפִין אֶת הַלּוֶֹה וְעוֹלֶה עִמּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב ז) "עֶבֶד לוֶֹה לְאִישׁ מַלְוֶה". וְכֵן אִם טָעַן זֶה שֶׁהִזִּיקוֹ אוֹ גְּזָלוֹ וְרָצָה הַטּוֹעֵן לַעֲלוֹת כּוֹפִין בֵּית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ אֶת הַנִּטְעָן לַעֲלוֹת עִמּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy