הלכה על משלי לא:27

כְּלָל גָּדוֹל בְּדַרְכֵי הָרְפוּאָה, שֶׁקֹּדֶם הָאֲכִילָה יִיגַע בַּהֲלִיכָה אוֹ בַּעֲבוֹדָה עַד שֶׁיִתְחַמֵּם גוּפוֹ אַחַר כָּךְ יֹאכֵל. וְזֶה שֶׁנֶאֱמַר, בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם. וְנֶאֱמַר, וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל. וְיַתִּיר חֲגוֹרָתוֹ קֹדֶם אֲכִילָה, (וְסִימָנָא, וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם, אֶקְחָה רָאשֵׁי תֵבוֹת לְמַפְרֵעַ, הַתֵּר חֲגוֹרָה קֹדֶם אֲכִילָה. פַּת לֶחֶם רָאשֵׁי תֵבוֹת, פֶּן תָּבֹא לִידֵי חֳלִי מֵעָיִם) וּבִשְׁעַת הָאֲכִילָה, יֵשֵב בִּמְקוֹמוֹ אוֹ מֵסֵב עַל שְׂמֹאלוֹ. וְאַחַר הָאֲכִילָה לֹא יִתְנוֹעֵעַ הַרְבֵּה, כִּי עַל יְדֵי זֶה יֵרֵד הַמַּאֲכָל מִן הָאִצְטוֹמְכָא טֶרֶם שֶׁיִתְעַכֵּל וְיַזִּיק לוֹ, אֶלָּא יֵלֵךְ מְעַט וְיָנוּחַ. וְלֹא יְטַיֵל וְלֹא יְיַגֵּעַ אֶת עַצְמוֹ לְאַחַר הָאֲכִילָה. וְלֹא יִישַן אַחַר הָאֲכִילָה עַד שְׁתֵּי שָעוֹת, שֶׁלֹּא יַעֲלוּ הָעֲשָׁנִים לַמֹּחַ וְיַזִּיקוּהוּ. וְכֵן הַמֶּרְחָץ וְהַהַקָּזָה וְהַמִּשְׁגָּל, אֵינָם טוֹבִים לְאַחַר הָאֲכִילָה.