הלכה על שמות 12:29

ועוד מצאתי מפורש בראשון המועדים,¹⁰ כתוב ״בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות״ (שמות יב יח). מלשון ראב״ע לפנינו יש לומר שפירש ״בראשן״ — בראשון המועדים, כלומר, בחג הפסח. אולם, בפירושו לפסוק כתב: ״בראשון — אחז דרך קצרה, בעבור שהזכיר בתחלה ׳ראשון הוא לכם׳ (שמות יב ב), והנה טעם בחדש הראשון״. שנתנו השם לישראל לפני השבת, ״בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות עד יום האחד ועשרים לחדש בערב״ (שמות יב יח), ואחר כך כתוב ״שבעת ימים״ (שם יב יט). והנה יום חמשה עשר מהערב שהוא יום הראשון.¹¹ ״הנה מצינו שאמר ׳שבעת ימים מצות תאכלו׳ (שמות יב טו), ופירש כי זה המספר מ׳ארבעה עשר [יום] לחדש בערב׳ (שם יב יח)״ (פירוש שמות טז כה). וכתוב ״[ולא ילין מן הבשר] אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר״ (דברים טז ד). וידוע כי בחצי הלילה היתה מכת בכורות (שמות יב כט), והנה כתוב ״ביום הכותי כל בכור״ (במדבר ג יג, ח יז).¹² בפירושו לבמדבר ח יז כתב: ״ביום הכתי — זמן, כמו ׳אתה עובר היום׳ (דברים ב יח)״. וכן כתב בפירושו לשמות טז כה: ״דע, כי ה׳יום׳ בלשון הקדש על שני דרכים…והדרך השנית שמלת ׳יום׳ נופל על זמן קרוב או רחוק, ׳ביום הכתי כל בכור׳ (במדבר ג יג, ח יז)״. ראה גם שיטה אחרת לבראשית א ה (עמ׳ קנט-קס). אבל לפנינו נראה שרצה להוכיח שהמלה ״יום״ כוללת גם היום וגם הלילה שלפניו, כ״ד שעות, ויום התורה יתחיל בערב. ובמקרא ״היום הזה יום בשורה הוא…וחכינו עד אור הבקר״ (מלכים־ב ז ט).