הלכה על שמות 27:1

מִזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה משֶׁה וְשֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה וְשֶׁעָשׂוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה וְשֶׁעָתִיד לְהֵעָשׂוֹת כֻּלָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת גֹּבַהּ כָּל אֶחָד מֵהֶן. וְזֶה הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה (שמות כז א) "וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ" מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה בִּלְבַד. וּמִזְבֵּחַ שֶׁעָשׂוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה וְכֵן הֶעָתִיד לְהִבָּנוֹת מִדַּת אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ ל''ב אַמּוֹת עַל ל''ב אַמּוֹת:

אַרְבַּע קְרָנוֹת שֶׁל מִזְבֵּחַ וִיסוֹדוֹ וְרִבּוּעוֹ מְעַכְּבִין. וְכָל מִזְבֵּחַ שֶׁאֵין לוֹ קֶרֶן יְסוֹד וְכֶבֶשׁ וְרִבּוּעַ הֲרֵי הוּא פָּסוּל שֶׁאַרְבַּעְתָּן מְעַכְּבִין. אֲבָל מִדַּת אָרְכּוֹ וּמִדַּת רָחְבּוֹ וּמִדַּת קוֹמָתוֹ אֵינָן מְעַכְּבִין. וְהוּא שֶׁלֹּא יִפְחֹת מֵאַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת כְּשִׁעוּר מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה שֶׁל מִזְבַּח מִדְבָּר: