וַֽיהוָ֗ה נָתַ֤ן קוֹלוֹ֙ לִפְנֵ֣י חֵיל֔וֹ כִּ֣י רַ֤ב מְאֹד֙ מַחֲנֵ֔הוּ כִּ֥י עָצ֖וּם עֹשֵׂ֣ה דְבָר֑וֹ כִּֽי־גָד֧וֹל יוֹם־יְהוָ֛ה וְנוֹרָ֥א מְאֹ֖ד וּמִ֥י יְכִילֶֽנּוּ׃
עקידת יצחק
במדרש (פסיקתא הובא במנורת המאור נ"ה כ"ב ח"א פ"ד) וה' נתן קולו לפני חילו (יואל ב') זה ראש השנה כי רב מאוד מחנהו זה ישראל כי עצום עושה דברו שמעצם כחן של בעלי תשובה. כי גדול יום ה' ונורא מאד זה יום הכפורים כדאמר רבי כרוספדאי שלשה ספרים נפתחין ביום הדין וכו':
נפש החיים
והוא מעורר בקולו דלתתא את הקול העליון קול גדול הידוע בזוהר. (וכמ"ש בכ"מ בזוהר דצלותא סלקא לאמשכא ברכאן מעומקא דכלא. והוא הקול גדול): וז"ש הקול קול יעקב. שלקול תפלת האדם מתעורר לעומתו הקול העליון. ולכן דרז"ל (תענית י"ו ב') ע"פ נתנה עלי בקולה ע"כ שנאתיה ואמרו זה ש"צ שאינו הגון. ר"ל שאין נמצא רק קולו לבד ולא גרם קולו לעורר גם הקול העליון עמו. ז"ש נתנה עלי בקולה לבד ע"כ כו': וזש"ה (יואל ב׳:י״א) וה' נתן קולו לפני חילו.
מורה נבוכים
ואמנם מאמר יואל: ״ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותמרות עשן, השמש יהפך לחושך והירח לדם – לפני בוא יום יי הגדול והנורא; והיה – כל אשר יקרא בשם יי ימלט כי בהר ציון ובירושלים תהיה פליטה וגו׳״ – הטוב אצלי שהוא מספר מיתת סנחריב על ירושלים; ואם לא תרצה זה יהיה סיפורו – מיתת גוג על ירושלים ׳בימי המלך המשיח׳ – עם היותו גם כן בלתי זוכר בזה הענין אלא רוב ההרג ושרפת האש ולקות המאורות. ואולי תאמר איך יקרא ׳יום יי הגדול והנורא׳ יום מיתת סנחריב בפרושנו? הנה תדע כי כל יום שתהיה בו ישועה גדולה או מכה גדולה – יקרא ׳יום יי הגדול והנורא׳ כבר אמר יואל זה על יום בוא הארבה ההוא עליהם ״כי גדול יום יי ונורא מאד ומי יכילנו?״.