ציטוטים על יואל ב:יא

כתיב וי"י נתן קולו לפני חילו כי רב מאוד מחנהו. כי עצום עושה דברו. איתא במדרש. וי"י נתן קולו לפני חילו. בר"ה. בי רב מאוד מחנהו אלו ישראל. כי עצום עושה דברו. שמעצים כח הצדיקים שעשו רצונו. עכ"ל המדרש:

אמר. וי"י נתן קולו לפני חילו. כי הקב"ה נתן לנו בימים האלו את קולו. כי העיקר בימים האלו הוא הקול והוא הקול מתחיל בר"ה והולך בעשי"ת עד לאחר יוה"כ. וזהו הקול קול יעקב. ה' קול. וזהו בחינת ה' קולות וכנגדן ביוה"כ ה' תפלות וכל ההתנהגות מזה העולם הוא בה' כי בה' נברא העולם. כי הוא תמונת שער ופתח ובו יש דרך לכל באי עולם כי בה"א יש שער גדול ופתח קטן. ובה"א אין בו הרגש המבטא כל כך כשאר אותיות בה' מוצאות הפה. מפני שכל זמן שהיא בגוף בזה העולם אין הרגשו ניכר. והעיקר בימים אלו הוא הקול והדיבור לתקן הקול והדיבור ולייחדם. ולכך ניתן השעיר ביוה"כ לסלקו מהקול והשפעת החיות שמשפיע בישראל. והקול קול יעקב והידים ידי עשו שכל זמן שקול יעקב נשמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין ידי עשו שולטין. פי' כ"ז שקול יעקב נשמע בתפלה אין ידי עשו שולטים. הידים. רומזים להמדות. וכל זמן שהקול כו'. אין ידי. המדות והרע של עשו הסט"א שולטים. והעיקר הוא באמונה. שכל איש מישראל יש לו אמונה רק שהוא בהסתר ואין לו התפשטות וצריך לעשות מעש"ט ואז יתפשט בו כח האמונה. וזהו שאמר דהע"ה בטח בי"י ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה. רעה ל' התחברות. שיחבר האמונה להטוב והכל ע"י עשיית הטוב. וצריך ליזהר מאוד מעצבות ומרה שחורה. כמו מכל החטאים והמדות רעות. ואעפ"כ יכול להיות בתשובה. כי עיקר תשובה בעי שמחה:

התחיל וי"י נתן קולו בר"ה. ומהו הקול הוא הקול המפורש במתן תורה. ויהי קול השופר הולך וחזק מאד. הולך לדורות ומחזק. כי מעת מתן תורה נמסר הקול למשה בכל הדברים ולדורות שישמעו קול הקב"ה בכל עובדא ועובדא ובכל דבר. לפני חילו אלו ישראל כי להם נמסר הקול. כי רב מאוד לשון הרבה ולשון גודל. כי הרבה מאוד. העומדים לפניו וגדול מאוד. כי כל העובדות שישראל עושים בכל שנה הוא גדול מאוד לפניו. כי בכלל הוא גדול מאוד ומגיע לרום המעלות העולמות ואין העולם יכול לסובלו. כי עצום עושה דברו. שמעצים כחם של צדיקים שעושים דברו. ומהו עושים דברו שעושים הדיבור. גבורי כח עושי דברו. וע"י מה עושים הדיבור. לשמוע בקול דברו. שבכל העובדות והדיבורים וכל הענינים הולך הקול. וכמפורש לעיל. ויהי קול השופר הולך שמאז ולעולם הולך הקול. וכשעושה עובדא כראוי שומע את הקול. וזהו הפירוש שנתעצם על ידי עשיית הדיבור. ולפי פשוטו שמעצים כחן של צדיקים ונותן להם כח שיהיו עושי דברו. כי גדול יום י"י ונורא מאוד זה יוה"כ. גדול זה מדת החסד. ונורא. זו הוא מדה"ר. הוא מדת אברהם ויעקב. וממילא נמתק מדת יצחק. כמאמר הזוה"ק זכר רחמיך י"י דא יעקב וחסדיך דא אברהם. כי מעולה המה. ארי מעלמא דלעילא נטיל לון הקב"ה ושתיל לון בהאי עלמא ולא הזכיר מדת יצחק. כי כיון דאחיד אברהם בהאי גיסא ויעקב מהאי גיסא אסכים יצחק ג"כ לדעתיהון. והאריך בזה האיך הוריד השי"ת האורות ההם והכניס אותם בגופים והם עמלו בכל כחם עד שהשיגו מדתם ובאו לשלימותם שיהיה עיקר לדורות להשיג מדתם. וסוף הפסוק ומ"י יכילנו בחינת מ"י. אם עונות כו' מ"י יעמוד: וזו היא בחינת תשובה אתר דקיימא לשיילא מ"י. והיכן ואימתי וזהו ומ"י יכילנו. ישאנו ויסבלנו. והזכיר הפסוק רוח איש יכלכל מחלהו. איש דא קוב"ה שנקרא איש. יכלכל מחלהו. יסבול וישא ויסובב מחילה. ורוח נכאה מי ישאנו. וחולה מיצה"ר ר"ל. אעפ"כ מי ישיאנו בחינת מ"י נושאו וסובלו. ובתוך הדיבורים הזכיר הפסוק ימצאהו בארץ מדבר כו' יסובבנהו. עשה אותם סיבוב סביבותיו כמו שהיה מחנה ישראל סובבים המשכן. והאריך בדבריו בענין תשובה כי אין בידינו לעשות תשובה נכונה. כי אין בידינו לענות ולסגף נפשינו. ועיקר תשובה בעת אשר טוב לו בעת עשיית טוב או תפלה ונשבר לבו בקרבו כראוי לא בעצבות ומ"ש ח"ו. ויכנכל דבריו במשפט להשגיח על כל עניניו בעינא פקיחא ולהיות אחדות עם עשיותיו. כמדובר: