בֶּן־אָדָ֗ם יַ֠עַן אֲשֶׁר־אָ֨מְרָה צֹּ֤ר עַל־יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ הֶאָ֔ח נִשְׁבְּרָ֛ה דַּלְת֥וֹת הָעַמִּ֖ים נָסֵ֣בָּה אֵלָ֑י אִמָּלְאָ֖ה הָחֳרָֽבָה׃
נפש החיים
ולעומת זה אמלאה החריבה הוא מקים ומגביר כחות וחיילי הטומאה והקליפות. הרחמן ית"ש יצילנו.
גבורות השם
וזכר כל שלש כתות שהם דביקים בו יתברך, שכל אחת ואחת מקבלת ברכה כפי הראוי. ומתחלה אמר (תהלים קטו, יג) "יברך הקטנים עם הגדולים", כלומר אותם שהם בנמצא יתברכו, הקטנים עם הגדולים. ואחר כך אמר (שם פסוק יד) שיוסיף עליהם, על האבות ועל הבנים.
גבורות השם
ועוד יותר יש התנגדות ישראל והאומות, כי יש אומות אשר* הצלחת ישראל לא ימצא כאשר אותם האומות בהצלחה. וכן כאשר ישראל בהצלחה, אין אותם האומות בהצלחה. וזה שאמר הכתוב (יחזקאל כו, ב) "אמלאה החריבה", לא נתמלא צור אלא מחורבנה של ירושלים (מגילה ו.). וכן לעתיד לבא תבנה ותכונן במהרה בימינו, כאשר תחרב עוד עיר אדום*. ולפיכך כל גוים מסבבין את ישראל, וזהו ענין ג'. וכל התנגדות הוא התנגדות יותר מן הראשון; לכך בראשון נאמר "כל גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם". בשני הוסיף לומר "סבוני גם סבבוני". בג' הוסיף לומר "סבוני כדבורים דעכו כאש קוצים בשם ה' כי אמילם".