בראשית 1:10 קבלה: שערי אורה, תקוני הזהר, מגלה עמוקות וזוהר חדש

ודע כי המידה הזאת נקראת בכל התורה טוב, וסימן: אמרו צדיק כי טו"ב (ישעיה ג, י). ועתה יש לנו לעוררך על הדבר. דע כי כל ההמשכות היורדות מלמעלה מאת כל הספירות העליונות, כולם פועלות על דרך הטוב והשלמות. ואפילו ירד דין לעולם במידת הפחד והגבורה, אם בא הדבר על ידי צדיק, הכול בא על דרך הטוב הגמור ואין רעה פועלת בדבר לעולם, כי אם לטובת אותו הנפגם, לפי שהדבר בא לו על ידי הצדיק, והכול לטובה. וזהו סוד מה שאמרו ז"ל: אין דבר רע יורד מן השמים ואם כן מה זה שאמר הכתוב כי ירד רע מאת י"י? (מיכה א, יב). דע, כי יש חוץ למחיצות הספירות נגעים הנקראים רע, והם חוץ לספירות סביב, ולפעמים נטפלים למידת אדנ"י ויורדים לעולם, וזהו סוד 'כי ירד מאת י"י', ולא מי"י. ועל דרך זה נאמר במעשה בראשית: וירא אלהים כי טוב, ובסוף נאמר: והנה טוב מאוד (בראשית א, לא). ואמרו בבראשית רבה; והנה טוב זה יצר טוב, מאוד וכו' מאוד זה המוות. כי אפילו המוות כשבא על ידי מידת צדיק, נקרא המוות חיים וטוב, וזהו סוד שאמר שהצדיקים אפילו במיתתן קרויים חיים. ועל זה נאמר: ועץ הדעת טוב ורע (שם ב, ט), כשמידת אדנ"י הנקראת עץ הדעת שואבת ממידת טוב, כל מעשיה נקראים טוב, וכל חיים וכל מוות הבאים לעולם, הכול טוב. ועל דרך זה אמר נחום איש גם זו, בכל נגע ובכל מחלה הבאים עליו, 'גם זו לטובה' ורבי עקיבא עליו השלום היה אומר תמיד: כל דעביד מן שמיא לטב עביד, כההוא מעשה דברכות דפ' הרואה. אבל אם ח"ו ייפסקו צינורות צדי"ק מלכא ממידת צד"ק הנקרא עץ הדעת, אזי מידת צדק מושכת אליה מן הדברים החיצונים, הנקראים רעה חולה, כמה מיני משחית וכמה מיני פורעניות, ומשלחת לכל בני העולם כפי חיוב משפטיה, ואז יתחדשו בעולם כל נגע וכל מכה, וזהו 'עץ הדעת טוב ורע', וזה לעומת זה הם עומדים. אבל מה שאתה צריך שתתבונן בעניין משה רבינו עליו השלום, שאמר בו ותרא אותו כי טוב הוא (שמות ב, ב) שהיה דבק במידה זו, ולפיכך נתמלא כל הבית כולו אורה. וצריך אתה להתבונן בברכת הטוב והמיטיב, שתקנוה ביבנה על הרוגי ביתר: הטוב שלא הסריחו, והמטיב שנתנו לקבורה. ודע והאמן כי מידת צדיק עומדת תמיד להפיק רצון כל שואל ולרחם, בהיות האדם מתכוון לתקן ולהיטיב דרכיו, ועליו נאמר: טוב י"י לכל ורחמיו על כל מעשיו (תהלים קמה, ט). והוא המורה דרך לחטאים בתשובה, ועליו נאמר; טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך (שם כה, ח), ופירושו כך: מביא יסורים ונגעים ומחלות על בני אדם, הכול לטובתם, כדי שיחזרו בתשובה. ונמצאים כל אותם היסורים והנגעים טוב גמור, שהם סיבה שיחזור האדם בתשובה ויזכה לטוב העליון ולחיי העולם הבא, וזהו פירוש של פסוק 'טוב וישר י"י על כן יורה חטאים בדרך'. ודע והבן כי מידת אדנ"י, שנקראת לפעמים אלהי"ם, כשבאה לברוא כל הנבראים, במידת טוב נסתכל ונתייעץ והיה בורא כל הנבראים ומצייר כל הצורות, כאמרו בכל מעשה בראשית: וירא אלהי"ם כי טו"ב (בראשית א, י). כלומר, במידת טוב נסתכל ונתייעץ אלהים וברא העולם, וזהו העיקר והאמת. ואלמלא מידת טוב אין אדנ"י, הנקרא אלהים במעשה בראשית, יכול להשלים סיפוק כל הנבראים וצרכיהם. ולפי שנחתמו כל מעשה בראשית במידה זו הנקראת טוב, כתיב: וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד (שם, לא):

דָּבָר אַחֵר (יונה ב יא) וַיֹּאמֶר יהו''ה לַדָּג וַיָּקֵא אֶת הַיוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה, קָם סָבָא מִבָּתַר טוּלָא פָּתַח וְאָמַר, וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא (במדבר יא ז), מַאי כִּזְרַע גַּד, אֶלָּא גַד אִיהוּ יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, גְמוֹ''ל דַּלִּי''ם, כִּזְרַע גַּד דָּא יוֹנָה י' וַדַּאי, טִפָּה חִוַּורְתָּא, דְּבֵיהּ אִשְׁתַּלִּים גַּד וְאִתְעֲבִיד גִּיד, וְעַל דָּא הַאי זַרְעָא דְאִיהִי יוּ''ד דְּאִיהִי טִפָּה קַדִּישָׁא, אִתְּמַר (יונה ב יא) וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה דְאִיהִי נוּקְבָא, וּמִמַּה דַּהֲוַת יַבָּשָׁה ה' אִתְקְרִיאַת אֶרֶץ, לְאַפָּקָא זַרְעִין וְאִיבִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א י) וַיִּקְרָא אלהי''ם לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוִה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים, דָּא מִקְוִה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעִת צָרָה (ירמיה יד ח).

אופן קלט
אמרינן במדרש רבה פרשת בחקותי (ויק"ר פל"ה ח') שלשה מתנות נתן הקב"ה לעולם, הלחות כתיב בהם (שמות לא יח) ויתן אותם למשה במתנה, המאורות ויתן אלהים ברקיע השמים (בראשית א י ז), והגשמים ונתתי גשמיכם בעתם (ויקרא כו ד). והנה זכה משה לב' מתנות, הלחות ניתנו לו במתנה (תנחומא תשא סי' י"ח), והמאורות העמיד משה את החמה במלחמות סיחון ועוג. והנה מאחר שזכה משה לב' מתנות אלו שנתן הקב"ה לעולם על ידו, רצה גם כן שיתן לו הקב"ה מתנה שלישית והוא מתנת ונתתי גשמיכם בעתם שהיא מתנת ארץ ישראל, כי כל הארצות מתמצית ארץ ישראל הם שותין, כמ"ש (איוב ה י) הנותן מטר על פני ארץ (כדאיתא בתענית ב'. וט' (תענית ט' ע"ב, תענית י' ע"א)). על זה אמר ואתחנן אל ה', תפילתו היתה בעת ההיא כשהעמיד הקב"ה בחמה למשה במלחמות עו"ג, ונמצא באותו פרק כבר היו בידו שני מתנות שנתן הקב"ה לעולם, לכן באותו פרק ביקש גם כן על מתנה שלישית, ההוא כתיב על אותו המתנה המיוחדת להשפיע לכל הארצות, ונמצא בזה שכל הארצות הם מקבלין מן ארץ ישראל, והם כדמיון נקבה שמקבלת מן הזכר, וכן ארץ ישראל הוא רזא דדכורא שהיא חסד, בסוד כי שמך נקרא על עירך (דניאל ט' יט). ועל זה אמר מאחר שאתה החלות להראות א"ת ע"בדך, בגימטריא במתנה, מאחר שהתחלת ליתן לי במתנה את המאורות, לזה אמר את גדלך, שהגדיל הקב"ה את היום בימי משה, היום הזה אחל תת גדלך (דברים ב כה), אחל אחל (יהושע ג ז), לגזירה שוה (תענית דף כ'.), ואת ידך החזקה, שנתת לי במתנה הלחות, דאיתמר בהו ולכל היד החזקה אשר עשה משה (דברים לד יב), שהם הלחות (שמו"ר פמ"ו ג'). חוזר ומפרש ג' מתנות שנתן הקב"ה לעולם, כנגד הגשמים אשר מי אל בשמים ובארץ, על שירידת הגשמים מן השמים האוצר הטוב מן השמים לתת מטר ארצך בעתו, נגד הלחות אמר אשר יעשה כמעשך, הלחות מעשה אלהים המה (שמות לב טז), כנגד העמדת החמה אמר כגבורתך כצאת השמש בגבורתו (שופטים ה לא), ומאחר שנתת לי ב' מתנות מג' מתנות אלו, אעברה נא ואראה את הארץ לראות מתנה שלישית הטובה, ששם יפתח ה' אוצרו הטוב ולתת מטר ארצך בעתו (דברים כ"ח יב), על זה אמר ההר הטוב הזה, הטעם שאראה את הארץ עבור ההר הטוב הזה שיפתח אוצרו הטוב, ומתי יפתח הקב"ה אוצר של גשמים, על זה אמר והלבנון כשילבין הקב"ה עונותיהם של ישראל, כמ"ש רז"ל (תענית דף ז':) על פסוק (תהלים פה ב) רצית ה' את ארצך (תהלים פה ג) נשאת את עון עמך כסית כל חטאתם סלה. ולפי זה אמר משה מאחר שהחלות להראות את עבדך שנשאת על ידי את עון חטאתם, על ידי כן אעברה רוצה אני להעביר את חטאתם, ובמה אעביר את חטאתם, וארא"ה את הארץ הטוב"ה דייקא, כי יפתח ה' את אוצרו הטוב מן השמים שהוא דרגא דמשה. השיב הקב"ה רב לך, ב' מתנות של ג' אלו שנתתי לעולם הרוב הוא שלך, ר"ל שנים מן שלשה דהיינו התורה והמאורות, אבל על המתנה שלישית שהיא מטר ארצך אל תוסף, צו את יהושע וחזקהו במתנה של לחות שנתתי לך, ואמצהו במתנות מאורות שגם לו יעמדו המאורות בגבעון (יהושע י יב), כי הוא יעבור על המתנה שלישית: