ספר הזהר
רבי יצחק ורבי יוסי, הוו יתבי יומא חד ולעאן באורייתא בטבריא. אעבר רבי שמעון, אמר לון במאי עסקיתו, אמרו ליה, בהאי קרא דאוליפנא מניה דמר, אמר לון מאי איהו. אמרו ליה, האי דכתיב זה ספר תולדות אדם ביום ברוא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אותו. והא אתמר, דאחמי קב"ה לאדם הראשון, כל אינון דרין דהוו זמינין למיתי לעלמא, וכל אינון פרנסין, וכל אינון חכימין, דהוו זמינין בכל דרא ודרא.
ספר הזהר
ומאי לבב אנוש, לב הו"ל למימר. אלא אית לב מסור ללב. ואינון ל"ב אלהים דעובדא דבראשית, ב' מן בראשית, ל' מן לעיני כל ישראל, איהו ל"ב תניינא. דא ל"ב ל"ב שנים ס"ד, חסר תמניא לע"ב, דאיהו ויכלו. אינון שבעה ימי בראשית. תמינאה מאי היא. ז' ימי בראשית, עם זה ספר תולדות אדם. זה ע"ב, בחושבן ביין.
ספר הזהר
ומוראכם וחתכם יהיה. מכאן ולהלאה, יהא לכון דיוקנין דבני נשא, דהא בקדמיתא לא הוו דיוקנין דבני נשא. ת"ח, בקדמיתא כתיב בצלם אלקים עשה את האדם. וכתיב בדמות אלקים עשה אותו. כיון דחטו אשתנו דיוקנייהו, מההוא דיוקנא עלאה, ואתהפכו אינון למדחל מקמי חיוון ברא.