קבלה על איוב 10:3

והאי דאמר ותסיתני בו לבלעו חנם, ותסיתני לבלעו לא כתיב, אלא ותסיתני בו, ביה קיימא בדעתיה, דאיהו חשיב דהא תסיתני, כמה דאמר ועל עצת רשעים הופעת. כגוונא דא, ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו. ויפתוהו ויכזבו לו. לא כתיב, אלא ויפתוהו בפיהם. בפיהם קיימא מלה דא דהא אתפתה.

בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְוַוכֵּחַ אִיּוֹב עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַה הוּא אוֹמֵר, ש (איוב י) הֲטוֹב לְךָ כִּי תַעֲשֹׁק כִּי תִמְאַס יְגִיעַ כַּפֶּיךָ וְגו'. וְכִי הוּא טוֹב זֶה הָעוֹשֶׁק שֶׁתַּעֲשֶׂה לִי, אָבִי וְאִמִּי עָשׂוּ לִי הַגּוּף, וְאַתְּ אִתְעֲבֵידַת אָרִיס עִמְּהוֹן, וִיהַבְתְּ בִּי נִשְׁמָתָא. וַאֲמַרְתְּ לַמְּקַטְרֵג, אַךְ אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר. מַה דִּידָךְ נָטַרְתְּ, מַה דְּאָבִי וְאִמִּי, אֲמַרְתְּ הִנּוֹ בְיָדְךָ. וְכִי הוּא טוֹב זֶה הָעוֹשֶׁק שֶׁתַּעֲשֶׂה לִי, כִּי תִמְאָס יְגִיעַ כַּפֶּיךָ. שֶׁהַנֶּפֶשׁ מְאוּסָה מִצַּד יִסּוּרֵי הַגּוּף. וְעַל עֲצַת רְשָׁעִים הוֹפָעְתָּ, סָקַל אִיקוּנִין שֶׁל מֶלֶךְ.