קבלה על איוב 22:16

חָזָא דְּלָא אַצְלַח, וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו וְאַרְכִּיב לֵהּ בְּגוּפָא אָחֳרָא, כְּמָאן דְּאַרְכִּיב אִילָן מִמִּין תַּפּוּחִים בְּמִין חֲבוּשִׁים, וְתַמָּן אִשְׁתַּנֵּי אִילָנָא וְאִיבָא דִּילֵהּ. וְדָא אִיהוּ שִׁנּוּי הַשֵּׁם. חָזָא דְּלָא אַצְלַח אַעְקָר לֵהּ מִתַּמָּן, וְשָׁנֵי לֵהּ בְּכָל עוֹבָדוֹי מִכָּל מַה דַּהֲוָה בְּקַדְמִיתָא וּמִכָּל צִיּוּרִין דִּילֵהּ. וְרָזָא דְּמִלָּה (איוב י״ד:כ׳) מְשַׁנֶּה פָּנָיו וַתִּשְׁלָחֵהוּ. הֵן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר. קַרְקַע דְּנָטַע לֵהּ תַּמָּן וְאַצְלַח וְאִתְפְּשַׁט אַנְפּוֹי וְשָׁרְשׁוֹי עַד אֶלֶף דּוֹר, דָּא שְׁכִינְתָּא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר. וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר (שיר השירים ח׳:י״ב) הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה. וְאִלֵּין אֶלֶף עָלְמִין דְּכִסּוּפִין דְּאַרְכִּיב לֵהּ לָאָדָם עַל כֻּלְּהוּ וְרָזָא דְּמִלָּה (דברים ה׳:י׳) וְעֹשֶׂה חֶסֶד לָאֲלָפִים. לְמָאן, לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר. כֵּיוָן דְּאַצְלַח בְּכָל גִּלְגּוּלָא וּבְכֻלְּהוּ אִתְדָּכֵי וְאַצְלַח, אִתְּמַר בֵּהּ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לָאֲלָפִים. אֲבָל לְחַיָּבָא דְּלָא אַצְלָחִין בְּכָל אִתְּמַר מַה כְּתִיב בְּהוֹן, יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף, לֹא אִית לוֹן חוּלָקָא בְּאֶלֶף עָלְמִין אִלֵּין. וְרָזָא דְּמִלָּה (קהלת ח׳:י׳) וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבוּרִים וָבָאוּ וּמִמָּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ. מַאי וּמִמָּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ, דְּהָא אִם אִנּוּן רְשָׁעִים לָא הֲוָה לוֹן מֵאֲתַר דִּקְדֻשָּׁה. אֶלָּא וַדַּאי בְּכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים בְּגִין רִשְׁעוּתָא דִּילְהוֹן לֵית לוֹן חוּלָקָא בקדוש'. אַדְּהָכִי הָא סָבָא דְּסָבִין קָא אִזְדְּמַן לֵהּ, א''ל לָאו כָּל רַשִּׁיעַיָּא שָׁוִין, דְּאִית רָשָׁע גָּמוּר, וְאִית רָשָׁע שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר. רָשָׁע שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר אִית לֵהּ חוּלָקָא בְּקִדּוּשָׁא, וְאִית לֵהּ חוּלָקָא בִּמְסָאֲבוּ, דְּאִתְעָרְבוּ בֵּהּ תַּרְוַיְהוּ. וּלְהַאי אִתְּמַר רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וּבָאוֹ וּמִמָּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ. וְלֹא אָמַר רָאִיתִי רְשָׁעִים גְּמוּרִים. דְּרָשָׁע גָּמוּר לֵית לֵהּ חוּלָקָא בַּקְּדֻשָּׁה וַדַּאי. אֲבָל רָשָׁע דְּלָאו אִיהוּ גָּמוּר, אִית לֵהּ חוּלָקָא בַּקְּדֻשָּׁה. וּבְגִין לְאִתְרְכָאָה מִמְּסָאֲבוּ נָחְתִין לֵהּ בְּגִלְגּוּלָא. וּלְהַאי לֵית שַׁעֲתָא וְעֵת וּזְמַן יְדִיעַ אֶלָּא יֵיתֵי כַּמָּה זִמְנִין בְּגִלְגּוּלָא עַד דְּיִתְדַּכֵּי מֵהַהוּא זוֹהֲמָא. לְאוּמָנָא דַּהֲוָה לֵהּ מָאנָא דְּכַסְפָּא מְעֹרָב בְּמִינָא אָחֳרָא. בָּעָא לְבָרְרָא וּלְלַבְּנָא לֵהּ. מֶה עָבֵד הֲוָה יוּצַק לֵהּ בְּמָנָא כַּמָּה זִמְנִין, וְאַרְמֵי לֵהּ בְּנוּרָא עַד דְּאִתְבָּרֵר וְאִתְלְבַּן. וְרָזָא דְּמִלָּה (איוב כ״ב:ט״ז) אֲשֶׁר קֻמְּטוּ וְלֹא עֵת נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם. מַאי נָהָר דָּא נָהָר דִּינוּר דְּתַמָּן יוּצַק נִשְׁמְתָא עַד דְּאִתְלַבְּנָא. וּמַאי אֲשֶׁר קֻמְּטוּ בְּלֹא עֵת. אִלֵּין תתקע''ד דָּרִין דְּאִתְקָמִיטוּ בְּלֹא עֵת וְאִסְתַּלָּקוּ בְּלֹא עֵת קֳדָם זִמְנַיְהוּ, וְזָרִיק לוֹן קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִלְגּוּלָא עַל כָּל דָּרָא וְדָרָא וְחָזַר לוֹן לִיסוֹד. וְדָא אִיהוּ נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם. דְּאִנּוּן ד' יְסוֹדִין דְּאַרְבַּע פַּרְצוּפִין, דְּאִנּוּן פַּרְצוּף אָדָם, וּפַרְצוּף אַרְיֵה, וּפַרְצוּף שׁוֹר וּפַרְצוּף נֶשֶׁר, דִּמְמָנָן עַל מַיָּא וְאֶשָּׁא וְרוּחָא וְעַפְרָא. אַרְיֵה מֶרְכָּבָה וְגִלְגּוּלָא דִּילֵהּ מַיָּא, שׁוֹר מֶרְכָּבָה וְגִלְגּוּלָא דִּילֵהּ אֶשָּׁא. נֶשֶׁר מֶרְכָּבָה וְגִלְגּוּלָא דִּילֵהּ רוּחָא. אָדָם מֶרְכָּבָה וְגִלְגּוּלָא דִּילֵהּ עַפְרָא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב וְאָדָם עַל עָפָר יָשׁוּב. ג' חֵיוָן עָלַיְהוּ אִתְּמַר הֵן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר. אָדָם, צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר. אָתָא רִבִּי שִׁמְעוֹן לְנַשְּׁקָא לֵהּ פָּרַח לְעֵלָּא. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן סָבָא סָבָא עָלֶיךָ אִתְּמַר (מלאכי ג) הֲלֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ. בְּדִיּוֹקְנָא דִּלְעֵלָּא אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם זַכָּאָה חוּלָקָנָא דְּזָכִינָא לְמֶהֱוֵי בָּךְ חוּלָקָא. פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן כְּמִלְּקַדְּמִין. (כמו שנדפס בדח''ו) (בדק''י ע''ב כשאומר דקרבנא הוה מההוא אחד דאקרו ערוה)

אָמַר לֵיהּ, וּלְרַשִּׁיעַיָּא מַאי, דְּהָא כְּתִיב (קהלת א י) וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבוּרִים וָבָאוּ וכו', מַה תֵּימָא בְּהוֹן, אָמַר לֵיהּ שְׁמַעִִנָא בְהוֹן רָזָא יִפּוֹל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וְגוֹמֵר (תהלים צא ז), הָכִי אָמְרוּ לִי בִרְמִיזָא, אָמַר לֵיהּ אִי הָכִי מַאי אֲשֶׁר קוּמְטוּ בְלֹא עִת וְגוֹמֵר (איוב כב טז), אָמַר לֵיהּ אִלֵּין תְּשַׁע מֵאָה וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דָרִין דְּאִתְקַמְטוּ וְאִסְתַּלְקוּ קֳדָם זִמְנַיְיהוּ, וְדָא אִיהוּ אֲשֶׁר קוּמְטוּ בְלֹא עִת, דְּאִסְתַּלְקוּ קֳדָם זִמְנַיְיהוּ, וְזָרִיק לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל כָּל דָּרָא וְדָרָא, דָא אִיהוּ נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם (שם), וְדָא הוּא רָזָא, דְאֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף, וּכְדֵין חַדְתִּין עֲתִידִין לְמֵיתֵי, אַדְהָכִי אִסְתַּלַּק סָבָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא, חַבְרַיָּיא, וַדַּאי הַאי סָבָא דְסָבִין אָדָם עִלָּאָה, זַכָּאָה דָרָא דְהַאי רָזָא אִתְגַּלְיָיא בֵּיהּ.