מדרש על איוב 22:16

י אָמַר (רב) [רָבָא]: כָּל מַה שֶּׁרָאָה יְחֶזְקֵאל, רָאָה יְשַׁעְיָה. לְמַה יְּחֶזְקֵאל דּוֹמֶה? לְבֶן כְּפָר, שֶׁרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ. לְמַה יְּשַׁעְיָה דּוֹמֶה? לְבֶן כְּרַךְ, שֶׁרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: (שמות ט״ו:א׳) "אָשִׁירָה לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה", שִׁירוּ, לְמִי שֶׁמִּתְגָּאֶה עַל הַגֵּאִים, דְּאָמַר מַר: מֶלֶךְ שֶׁבַּחַיּוֹת, אֲרִי. מֶלֶךְ שֶׁבַּבְּהֵמוֹת, שׁוֹר. מֶלֶךְ שֶׁבָּעוֹפוֹת, נֶשֶׁר. וְאָדָם, מִתְגָּאֶה עֲלֵיהֶם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגָּאֶה עַל כֻּלָּם, וְעַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (יחזקאל א׳:י׳) "וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם, וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּן, וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל לְאַרְבַּעְתָּן, וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן". וּכְתִיב: (שם י) "וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד, פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב, וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם, וְהַשְּׁלִישִׁי פְּנֵי אַרְיֵה, וְהָרְבִיעִי פְּנֵי נֶשֶׁר". וְאִלּוּ 'שׁוֹר', לָא קָא חָשִׁיב לֵיהּ! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: יְחֶזְקֵאל בִּקֵשׁ עָלָיו רַחֲמִים, וַהֲפָכוֹ לִכְרוּב. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵין קָטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סָנֵגוֹר. מַאי 'כְּרוּב'? אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: כְּרַבְיָא, שֶׁכֵּן קוֹרִין בְּבָבֶל לִינוּקָא, 'רַבְיָא'. אָמַר לְהוּ רַב פָּפָּא לְאַבַּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב: "פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב, וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם, וְהַשְּׁלִישִׁי פְּנֵי אַרְיֵה, וְהָרְבִיעִי פְּנֵי נֶשֶׁר". הַיְנוּ 'פְּנֵי־כְּרוּב', הַיְנוּ 'פְּנֵי־אָדָם'! (אדם וכרוב חד הוא) אַפֵּי רַבְרְבֵי וְאַפֵּי זוּטְרֵי. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (ישעיהו ו׳:ב׳) "שֵׁשׁ כְּנָפַיִם, שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד", וּכְתִיב: (יחזקאל א׳:ו׳) "וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם"? לָא קַשְׁיָא, כָּאן, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כָּאן, בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כִּבְיָכוֹל, שֶׁנִּתְמַעֲטוּ כַּנְפֵי הַחַיּוֹת. הֵי מִינַיְהוּ אִימְעוּט? אָמַר רַבִּי (חֲנִינָא) [חֲנַנְאֵל], אָמַר רַב: אוֹתָם שֶׁאוֹמְרוֹת בָּהֶן שִׁירָה. כְּתִיב הָכָא: (ישעיהו ו׳:ב׳-ג׳) "וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף, וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר". וּכְתִיב הָתָם: (משלי כ״ג:ה׳) "הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ". וְרַבָּנָן אַמְרֵי: אוֹתָן שֶׁמְּכַסּוֹת בָּהֵן רַגְלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל א׳:ז׳) "וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה". אִי לָאו דְּאִמְעוּט, מְנָא הֲוָה יָדַע? דִּלְמָא דְּגַלָּאֵי וְאַחְוֵי לֵיהּ. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, "וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם", הָכִי נַמִּי דְּאִימְעוּט? אֶלָּא דְּגַלָּאֵי וְאַחְוֵי לֵיהּ, הָכִי נַמִּי, דְּגַלָּאֵי וְאַחְוֵי לֵיה. הָכִי הַשְׁתָּא, בִּשְׁלָמָא אַפֵּיהּ, אוֹרַח אַרְעָא לִגְלוּיֵי קַמֵּיהּ רַבֵּיהּ, אֶלָא כַּרְעֵיהּ, לָאו אוֹרַח אַרְעָא לִגְלוּיֵי קַמֵּיהּ רַבֵּהּ! כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (דניאל ז׳:י׳) "אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ, וְרִבּוֹ רִבְבָן קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (איוב כ״ה:ג׳) "הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו", לָא קַשְׁיָא, כָּאן, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כָּאן, בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם. כִּבְיָכוֹל שֶׁנִּתְמַעֵט פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה. תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתָּאִי: "אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ", (לגדוד) [מִסְפַּר גְּדוּד] אֶחָד, וְלִגְדוּדָיו אֵין מִסְפָּר. וְרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר: "אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ" לִנְהַר דִּינוּר! שֶׁנֶּאֱמַר: (דניאל ז׳:ט׳-י׳) "נְהַר דִּי־נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי, אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ" וְגוֹ'. מֵהֵיכָן נָפַק? (אמר רב ירמיה בר אבא, אמר רב:) מִזֵּעָתָן שֶׁל חַיּוֹת, וּלְהֵיכָן שָׁפִיךְ? אָמַר רַב: עַל רָאשֵׁי רְשָׁעִים יָחוּל בַּגֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו כ״ג:י״ט) "הִנֵּה סַעֲרַת ה' חֵמָה יָצְאָה וְסַעַר מִתְחוֹלֵל, עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל". וְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: עַל אֲשֶׁר קֻמְּטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב כ״ב:ט״ז) "אֲשֶׁר קֻמְּטוּ וְלֹא עֵת, נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם". תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן הֶחָסִיד: אֵלּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבַּע דּוֹרוֹת, שֶׁקֻּמְּטוּ לְהִבָּרְאוֹת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וְלֹא נִבְרְאוּ. עָמַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (וטרדן, איכא דאמרי:) וּשְׁתָלָן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְהֵן הֵן עַזֵּי־ פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר. וְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: 'אֲשֶׁר־קֻמְּטוּ', לִבְרָכָה הוּא דִּכְתִיב, אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁמְּקַמְּטִים אֶת עַצְמָן (משינה) עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְגַלֶּה לָהֶם סוֹד (הנהר) לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם". אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְחִיָּא בַּר רַב: בַּר אִירְיָא, תָּא אֵימָא לָךְ מִלְּתָא, מֵהַנֵּי מִילֵי מַעַלְיוּתָא, דַּהֲוָה אָמַר אֲבוּךְ: כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא נִבְרָאִים מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִנְּהַר דִּינוּר, וְאוֹמְרִים שִׁירָה וּבְטֵלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (איכה ג׳:כ״ג) "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ". וּפְלִיגָא דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִבְרָא מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים ל״ג:ו׳) "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם". כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (דניאל ז׳:ט׳) "לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר, וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא", וּכְתִיב: (ש"ה ה) "רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז וְגוֹ', שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב". לָא קַשְׁיָא, כָּאן, בִּישִׁיבָה, כָּאן, בְּמִלְחָמָה, דְּאָמַר מַר: אֵין לְךָ נָאֶה בִּישִׁיבָה, אֶלָּא זָקֵן. וְאֵין לְךָ נָאֶה בְּמִלְחָמָה, אֶלָּא בָּחוּר. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (דניאל ז׳:ט׳) "כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי־נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: (שם) "עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב", לָא קַשְׁיָא, אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לְדָוִד, כִּדְתַנְיָא: אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לְדָוִד, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: עֲקִיבָא, עַד מָתַי אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁכִינָה חֹל? אֶלָּא, אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִצְדָקָה. קִבְּלָהּ מִינֵיהּ אוֹ לָא קִבְּלָהּ מִינֵיהּ? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִצְדָקָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: עֲקִיבָא, מַה לְּךָ אֵצֶל אַגָּדוֹת? כַּלֵיךְ מִדַּבְּרוֹתֶיךָ (ולך) אֵצֶל נְגָעִים וָאָהֳלוֹת. אֶלָּא, אֶחָד לַכִּסֵּא וְאֶחָד לַשְּׁרַפְרַף. כִּסֵּא, לֵשֵׁב עָלָיו, שְׁרַפְרַף, לַהֲדוֹם רַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיהו ס״ו:א׳) "כֹּה אָמַר ה': הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי". כִּי אָתָא רַב דִּימִי אָמַר: שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה קְלָלוֹת קִלֵּל יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ, עַד שֶׁאָמַר לָהֶם מִקְרָא זֶה: (ישעיהו ג׳:ה׳) "וְנִגַּשׂ הָעָם אִישׁ בְּאִישׁ, וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יִרְהֲבוּ, הַנַּעַר בַּזָּקֵן, וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד".

(איוב כב טז) אשר קומטו ולא עת נהר יוצק יסודם תניא אמר ר׳ שמעון החסיד אלו תשע מאות ושבעים וארבעה דורות שקומטו להבראות (דף יד) קודם שנברא העולם ולא נבראו עמד הקב״ה ושתלן בכל דור ודור והן הן עזי פנים שבדור ורב נחמן בר יצחק אמר אשר קומטו לברכה הוא דכתיב אלו תלמידי חכמים שמקמטים את עצמן על דברי תורה בעולם הזה הקדוש ב״ה מגלה להם סוד לעולם הבא שנא׳ מהר יוצק יסודם:

דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, מַה כְּתִיב בַּפָּרָשָׁה (שמות יב, כב כג): וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב, וְעָבַר ה' לִנְגֹף אֶת מִצְרַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כג, ט): כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנוּ, אֵלּוּ הָאָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ו, ב): שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה', מוֹצְאִים אָנוּ מִתְּחִלָּה הָיָה הַמָּקוֹם מְבַקֵּשׁ לְכוֹנֵן הָעוֹלָם וְלֹא הָיָה מוֹצֵא עַד שֶׁעָמְדוּ הָאָבוֹת, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ לִבְנוֹת מְדִינָה, גָּזַר וְחִפְּשׂוּ מָקוֹם לִבְנוֹת בּוֹ הַמְדִינָה, בָּא לִתֵּן הַיְסוֹד וְהָיוּ הַמַּיִם עוֹלִים מִן הַתְּהוֹם וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַיְסוֹד, שׁוּב בָּא לִתֵּן אֶת הַיְסוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהָיוּ הַמַּיִם מְהַפְּכִים, עַד שֶׁבָּא בְּמָקוֹם אֶחָד וּמָצָא שָׁם צֹר גָּדוֹל, אָמַר כָּאן אֲנִי קוֹבֵעַ אֶת הַמְּדִינָה עַל הַצֻּרִים הַלָּלוּ, כָּךְ מִתְּחִלָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם, וְהָיָה הָאֱלֹהִים מְבַקֵּשׁ לְכוֹנֵן עוֹלָמִים וְלֹא הָיוּ הָרְשָׁעִים מַנִּיחִין, מַה כְּתִיב בְּדוֹרוֹ שֶׁל אֱנוֹשׁ (בראשית ד, כו): אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה', עָלוּ הַמַּיִם וֶהֱצִיפוּם, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב ט, ט): עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וגו'. וְכֵן דּוֹר הַמַּבּוּל הָיוּ רְשָׁעִים, מַה כְּתִיב בָּהֶם (איוב כב, יז): הָאֹמְרִים לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ, עָלוּ הַמַּיִם וְלֹא הִנִּיחוּ לִתֵּן עֲלֵיהֶם אֶת הַיְסוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כב, טז): וְנָהָר יוּצַק יְסוֹדָם, וּכְתִיב (בראשית ז, יא): בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ הָאָבוֹת וְזָכוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אֵלּוּ אֲנִי מְכוֹנֵן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, ח): כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל, לְכָךְ כְּתִיב (במדבר כג, ט): כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, (במדבר כג, ט): הֶן עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, מַהוּ הֶן, כָּל הָאוֹתִיּוֹת מִזְדַּוְּגִין חוּץ מִשְּׁתֵי אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ, כֵּיצַד א"ט הֲרֵי י, ב"ח הֲרֵי י, ג"ז הֲרֵי י, ד"ו הֲרֵי י, נִמְצָא ה לְעַצְמָהּ. וְכֵן הָאוֹת הַנ' אֵין לָהּ זוּג י"צ הֲרֵי ק, כ"פ הֲרֵי ק, ל"ע הֲרֵי ק, מ"ס הֲרֵי ק, נִמְצָא נ' לְעַצְמָהּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֵׁם שֶׁשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ אֵינָן יְכוֹלִין לְהִזְדַּוֵּג עִם כָּל הָאוֹתִיּוֹת אֶלָּא לְעַצְמָן, כָּךְ יִשְׂרָאֵל אֵינָן יְכוֹלִין לְהִדָּבֵק עִם כָּל הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הַקַּדְמוֹנִים אֶלָּא לְעַצְמָן מְפֹרָשִׁים, שֶׁאֲפִלּוּ שׂוֹנֵא גּוֹזֵר עֲלֵיהֶם לְחַלֵּל הַשַּׁבָּת וּלְבַטֵּל אֶת הַמִּילָה אוֹ לַעֲבֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, הֵן נֶהֱרָגִים וְאֵין מִתְעָרְבִים בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כג, ט): הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. וּמָה אֲנִי עוֹשֶׂה כָּל שׂוֹנֵא וְכָל אוֹיֵב שֶׁיִּגְזֹר עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה אֲנִי הוֹרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כג, כד): הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם. מִכָּן אַתָּה לָמֵד אַתָּה מוֹצֵא בָּא עֲלֵיהֶם עֲמָלֵק וְהָרְגוּ אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, יג): וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב. בָּא סִיסְרָא וַהֲרָגוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ד, טו): וַיָּהָם ה' אֶת סִיסְרָא, וְכֵן כָּל אוֹיְבֵיהֶם. וְכֵן בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם (שמות יב, כב): וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ וגו', הֵם בְּבָתֵּיהֶם וְהוּא הוֹרֵג אֶת אוֹיְבֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב, כג): וְעָבַר ה' לִנְגֹף אֶת מִצְרַיִם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם, לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְעָשִׂיתִי לָכֶם נִסִּים בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה, אַף אַתֶּם עֲשׂוּ אוֹתוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים.