קבלה על איוב 28:4

וגבוה ממרחק חקה חקק וחלק מחכמתו ליראיו יאירו ברקיו משפטיו וחקיו לפקוח עינים עורות שמימיהם לא ראו מאורות לסמוך נופלים ותעלולי' תעו כמדבר מאנוש נעו

תא חזי, אמר ליה קב"ה לאברהם, זעקת סדום ועמורה כי רבה, דהא סליקת קדמי, מה דאינון עבדין לכל עלמא, דכל עלמא מנעי רגלייהו דלא למיעל בסדום ועמורה. דכתיב פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו. פרץ נחל מעם גר: פרצה הוה פריץ נחל, לאינון בני עלמא דעאלו לתמן, דכלהו, דחמאן למאן דהוו יהבי, למיכל ולמשתי לבר נש אחרא, שדיין ליה בעומקא דנהרא, ואיהו דנטיל ליה הכי נמי.