קבלה על איוב 32:8

ד״א, שלא יאמר העולם הואיל והם עשרה מאמרות לעשר מלאכים, שמא לא יוכלו לדבר על פה אחד, כתיב ביה אנכי, וכלל כל העשרה. ומאי עשרה מלכים. שבע קולות, ושלשה מאמרים. ומאי אומרים, דכתיב וי״י האמירך היום. ומאי נינהו שלשה. דכתיב, ראשית חכמה קנה חכמה. ובכל קנינך קנה בינה, כד״א ונשמת שדי תבינם, נשמתו של שדי היא תבינם. שלישית מאי הוי. כדאמר ליה ההוא גברא סבא, לההוא ינוקא, במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור במה שהרשיתיך התבונן אין לך עסק בנסתרות.

ונמצא, שהחכמה כבר ניתנה, והפה אינו אלא מקיים אותה, אך הדעת והתבונה הן מתחדשות, דהיינו שמתחדש גילויין תמיד רק בכח נשיבת הפה. ועל כן אמר אליהוא (איוב לב ח): "אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם", ולשון נשמת הוא כמו "נשמת ה' כנחל גפרית", שהוא מלשון "נשימה" ולא מלשון "נשמה", דהיינו נשימת הפה, נשיבת הרוח. וזאת היא הנותנת הבינה, ולא הימים או השנים:

ד"א שלא יאמרו העולם הואיל והם עשרה מאמרות לעשרה מלכים. שמא לא יוכלו לדבר ע"פ אחד כתב ביה אנכי וכלל כל העשרה, ומאי עשרה מלכים שבע קולות ושלשה אמרים, ומאי אמרים וה' האמירך היום (דברים כ"ו יח), ומאי נינהו שלשה דכתיב (משלי ד' ז) ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה, כד"א (איוב ל"ב ח) ונשמת שדי תבינם, נשמתו של שדי היא תבינם, שלישי מאי היא כדאמר ליה ההוא סבא לההוא ינוקא במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשת התבונן אין לך עסק בנסתרות: