קבלה על איוב 40:20: זוהר ופרשנות מיסטית

ספר הזהר

וכל ארבין לא נטלין מאתרייהו, ולא סלקין ונחתין, בר מההוא שעתא, דאתי חד דברא בימא, וידע לאשלמא רוחא דזעפא דימא, כיון דסליק דא עליה דימא, שכיך מרוגזא, ונייחא אשתכח, וכדין כלהו ארבין אזלין בארח מישר, ולא סטאן לימינא ושמאלא, הה"ד, שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו. זה דייקא. וכל נוני ימא מתכנשין לאתרייהו. וכל אינון חיוון חדאן עלה, וחיוון חקלא עלאה חדאן, הה"ד וכל חית השדה ישחקו שם.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספר הזהר

ותאנא, כתיב זממה שדה ותקחהו. הה"ד, וכל חית השדה ישחקו שם. ועל דא כתיב, זה הים גדול ורחב ידים וגו' שם אניות יהלכון וגו' כד"א היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה. ממרחק ודאי. מרישא דמוחא, ומעילא דרישא, תביא לחמה. על ידא דצדיק, כד מזדווגן כחד, כדין חידו בכלא. הה"ד, לויתן זה יצרת לשחק בו.
שאל רבBookmarkShareCopy