קבלה על איוב 7:18

אנוש מה בין שמא דא לשמא דאדם. אלא אנוש לאו איהו בתקפא הוה, תקונא דקדמאי הוה, מה אנוש כי תזכרנו. וכתיב מה אנוש כי תגדלנו וגו', ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו. ועל דא כתיב ויי' חפץ דכאו החלי, תבירו דגופא, ותקפא דנפשא, אורית שת לאנוש ירותא דהוה ליה לקבלא. ואיהו אוף הכי אורית לבנו.

וְעוֹד וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּאָן אֲתַר, בְּבַר נַשׁ דִּשְׁכִינְתָּא עִמֵּיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שמות כא) בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי וְגוֹמֵר, וְתִרְגֵּם אֹנְקְלוֹס בַּאֲתַר דְּתִשְׁרֵי שְׁכִינְתֵּיהּ תַּמָּן, וְאִי לֵית שְׁכִינְתָּא תַמָּן וּבָא הַשָּׁמֶשׁ, אִתְכַּנַּשׁ מִנֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִשְׁתָּאַר בַּחֲשׁוֹכָא וְשָׁלְטִין עֲלֵיהּ כַּמָּה מְחַבְּלִין וְכַמָּה יִסּוּרִין בִּישִׁין, דְּלַאו אִינוּן יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לא יז) עַל כִּי אֵין אלֹה''י בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה, דְּאִלֵּין רָעוֹת מְמַנָּן עַל כָּל עִתִּין וְרִגְעִין, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (איוב ז יח) וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד (תהלים לא טז) בְּיָדְךָ עִתּוֹתָי וְגוֹמֵר, וּמָאן גָּרִים דְּלָא שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא עֲלֵיהּ, וְלָא נָהִיר שִׁמְשָׁא עֲלֵיהּ, בְּגִין הֲבַל דְּשִׁקְרָא וּמִלִּין דְּשִׁקְרָא דְנָפְקִין מִפּוּמוֹי, וּבְגִין דָּא (קהלת ח יד) יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ, אִית הֶבֶל וְאִית הֶבֶל, אִית הֶבֶל מִמָּארֵי דְשִׁקְרָא דְאִתְּמַר בְּהוֹן (ירמיה י טו) הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעִִתּוּעִים, דְּאִינוּן תּוֹעִים בְּעוֹבָדָא דְשִׁקְרָא.

וּבְזִמְנָא דְחוֹבִין אִינוּן רַבְרְבִין, וּמַלְוְה בַּר נַשׁ חוֹבִין עַל מַשְׁכּוֹנָא, אָבַד מַשְׁכּוֹנָא דְאִיהִי נִשְׁמָתָא, וְלָא חָזְרַת לְגַבֵּיהּ, וְכֹלָּא אִיהוּ בְּדִין דְּדָן לָהּ גְּבוּרָה דְאִיהוּ בֵּי דִינָא רַבְרְבָא, בְכָל לֵילְיָא בִתְרֵין עֲשַׂר שַׁעִִתִּין וּבְשַׁבְעִין וּתְרֵין רְגָעִין כְּחֻשְׁבַּן חֶסֶ''ד, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (ישעיה מז ה) וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא, וְרָזָא דְמִלָּה (איוב ז יח) וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים, לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ.