קבלה על איוב 7:9

ווי לאינון דניימי שינתא בחוריהון, לא ידעי ולא מסתכלאן איך יקומון בדינא, דחושבן אתפקד, כד אסתאב גופא, ונשמתא שטיא, על אנפי דאוירא דטיהרא, וסלקא ונחתא, ותרעין לא מתפתחן, מתגלגלן כאבנין בגו קוספיתא. ווי לון, מאן יתבע לון, דלא יקומון בעדונא דא, בגו דוכתי דענוגי דצדיקיא, אתפקדון דוכתייהו. אתמסרון בידא דדומה, נחתי ולא סלקי. עלייהו כתיב, כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה.

עשיראה בתפלה, ודא שכינתא. עלה אתמר, תפלה לדוד הוה משל על ישראל. דאמר, כלה ענן וילך, ושטן בעא לקטרגא ליה, ואמר קב״ה, איוב לא בדעת ידבר. אוף ביעקב בגין דחזא ברוח דקודשא דוחקא דגלותא.

ותאנא, מאן דנחית לאבדון דאקרי תחתית, לא סליק לעלמין. וההוא אקרי גבר דאשתצי ואתאביד מכלהו עלמין. ותאנא, לההוא אתר נחתין להנהו גברי דמבזי לאתבא אמן, ועל אמן סגיאין דאתאבידו מניה, דלא חשיב להו, דיינין ליה בגיהנם, ונחתין ליה בההוא מדורא תתאה, דלית בה פתחא, ואתאביד ולא סליק מניה לעלמין. וע"ד כתיב, כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה. ולא, והא כתיב מבטן שאול שועתי שמעת וגו'. וכתיב מוריד שאול ויעל. אלא הכא שאול, התם תחתית. ואוקימנא הא דאהדר ביה, הא דלא אהדר ביה.