קבלה על איוב 9:6

ר' יוסי פתח, מה ידידות משכנותיך ה' צבאות. כמה אית לון לבני נשא, לאסתכלא בפולחנא דקב"ה. דהא כל בני נשא, לא ידעי ולא מסתכלי על מה קאים עלמא. ואינון על מה קיימין. דכד ברא קב"ה עלמא, עבד שמיא, מאש וממים מתערבין כחדא, ולא הוו גלדי. ולבתר אגלידו, וקיימו ברוחא עלאה. ומתמן שתיל עלמא, לקיימא על סמכין. ואינון סמכין, לא קיימין, אלא בההוא רוחא. ובשעתא דההוא רוחא אסתלק, כלהו מרפפין וזעין, ועלמא ארתת. הה"ד המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון. וכלא קאים על אורייתא, דכד ישראל משתדלי באורייתא, מתקיים עלמא, ואינון קיימין, וסמכין קיימין באתרייהו, בקיומא שלים.

מַאי (איוב ט׳:ו׳) וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן. רַבִּי פְּרַחְיָא אוֹמֵר, אֵלּוּ עַמּוּדִים סַמְכִין יְסוֹדָא, וְקִיּוּמָא דְעַלְמָא עֲלַיְיהוּ. וְכַמָּה אִינוּן. ז'. דִּכְתִיב, (משלי ט׳:א׳) חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה. יְסוֹד דְּאִינוּן סָמְכִין, צַדִּיק אֶחָד. דִּכְתִיב, (שם י) וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. עַמּוּד לָא כְתִיב, אֶלָּא יְסוֹד, יְסוֹדָא דְכוֹלָּא קָיְימִין עֲלֵיהּ.