קבלה על איוב א:8

ויאמר יי' אל השטן וגו' ויען השטן את יי' ויאמר משוט בארץ. מכאן אוליפנא, דישובא דארעא אתמסר לסטרין אחרנין, בר ארעא דישראל בלחודהא. כיון דאמר משוט בארץ, אשגח קודשא בריך הוא, דבעי למהוי דלטורא עלייהו דישראל. מיד, ויאמר יי אל השטן השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ.

ולא אתמר ליה, דהא גלי קמיה, דלא יכיל לקיימא ביה, אבל אתמסר בידא דמקטרגא. ובדינא דקודשא בריך הוא אתעביד, וקב"ה אתער דינא דא, לההוא מקטרגא לגביה, הה"ד השמת לבך על עבדי איוב וגו'.

אר"ש, קב"ה לא נסי לאיוב, ולא אתא עמיה בנסיונא, כנסיונא דשאר צדיקיא, דהא לא כתיב ביה והאלהים נסה את איוב, כמה דכתיב באברהם והאלהים נסה את אברהם. דאיהו בידיה אקריב לבריה יחידאי לגביה. ואיוב לא יהיב ליה ולא מסר ליה כלום. ולא אתמר ליה, אבל אתמסר בידא דמקטרגא, בדינא דקב"ה. דאיהו אתער לההוא מקטרגא לגביה, מה דאיהו לא בעא. דהא בכל זמנא אתא ההוא מקטרגא לאתערא על בני נשא, והכא קב"ה אתער לגביה, דכתיב השמת לבך על עבדי איוב. אבל רזא עמיקא איהו.