מדרש על איוב א:8

אִיֹש כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה'. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, כֵּיצַד קוֹנָמוֹת וּנְדָרִים. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, קוֹנָם שֶׁאֵינִי יָשֵׁן, קוֹנָם שֶׁאֵינִי מְדַבֵּר, קוֹנָם שֶׁאֵינִי מְשַׁמְּשֵׁךְ, הֲרֵי הוּא בְּלֹא יָחֵל דְּבָרוֹ. שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי יָשֵׁן, שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי מְהַלֵּךְ, אָסוּר. חֹמֶר בִּשְׁבוּעוֹת מִבִּנְדָרִים, וּבִנְדָרִים מִבִּשְׁבוּעוֹת. כֵּיצַד, קוֹנָם שֶׁאֵינִי עוֹשֶׂה סֻכָּה, קוֹנָם שֶׁאֵינִי עוֹשֶׂה לוּלָב, קוֹנָם שֶׁאֵינִי נוֹטֵל תְּפִלִּין, בִּנְדָרִים, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מִצְוָה. וּבִשְׁבוּעוֹת מֻתָּר, שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין לַעֲבֹר עַל הַמִּצְוֹת. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הֱווּ זְהִירִין בִּנְדָרִים וְאֶל תִּפְרְצוּ בָּהֶן. שֶׁכָּל הַפּוֹרֵץ בָּהֶם, סוֹפוֹ לִמְעֹל בִּשְׁבוּעוֹת. וְהַמּוֹעֵל בִּשְׁבוּעוֹת, כּוֹפֵר בּוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵין לוֹ מְחִלָּה בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' וְגוֹ' (שמות כ, ז). וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר, וְנִשְׁבַּעְתָּ חַי ה' וְגוֹ' (ירמיה ד, ב). אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, לֹא תִּהְיוּ סְבוּרִין שֶׁהֻתַּר לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמִי. אֲפִלּוּ בֶּאֱמֶת אֵין אַתֶּם רַשָּׁאִים לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמִי אֶלָּא אִם יֵשׁ בָּכֶם כָּל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאוֹתוֹ תַּעֲבֹד וּבוֹ תִּדְבַּק (דברים י, כ). וְשֶׁתִּהְיוּ כְּאוֹתָן שְׁלֹשָה שֶׁנִּקְרְאוּ יִרְאֵי אֱלֹהִים, וְאֵלּוּ הֵן, אַבְרָהָם אִיּוֹב וְיוֹסֵף. אַבְרָהָם, דִּכְתִיב: כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא וְגוֹ' (בראשית כב, יב). אִיּוֹב, דִּכְתִיב: אִישׁ תָּם וְגוֹ' (איוב א, ח). יוֹסֵף, דִּכְתִיב: אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא (בראשית מב, יח). הֱוֵי, אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאוֹתוֹ תַּעֲבֹד. אִם אַתָּה מַפְנֶה אֶת עַצְמְךָ לַתּוֹרָה וְלַמִּצְוֹת וְאֵין לְךָ עֲבוֹדָה אַחֶרֶת, לְכָךְ נֶאֱמַר: וְאוֹתוֹ תַּעֲבֹד. וּבוֹ תִּדְבַּק. וְכִי יָכֹל לְהִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר, כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה וְגוֹ' (דברים ד, כד). אֶלָּא לוֹמַר לְךָ, כָּל הַמַּשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁקּוֹרֵא וְשׁוֹנֶה, וְהָעוֹשֶׂה לוֹ פְּרַקְמַטְיָא וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו, זֶה הוּא שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: וּבוֹ תִּדְבַּק. אִם יֵשׁ בְּךָ כָּל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ, אַתָּה רַשַּׁאי לְהִשָּׁבַע. וְאִם לָאו, אֵין אַתָּה רַשַּׁאי. מַעֲשֶׂה בְּהַר הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי אֲלָפִים עֲיָרוֹת וְכֻלָּם נֶחְרְבוּ עַל שְׁבוּעַת אֱמֶת. בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ. מַה בַּעַל אֵינוֹ מֵפֵר אֶלָּא נְדָרִים שֶׁל עִנּוּי נֶפֶשׁ וּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ, כָּךְ הָאָב אֵינוֹ מֵפֵר אֶלָּא עַל עִנּוּי נֶפֶשׁ וְשֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ.

אמר ר׳ יוחנן מאי דכתיב (רות א א) ויהי בימי שפוט השופטים דור ששופט את שופטיו א״ל טול קיסם מבין שיניך א״ל טול קורה מבין עיניך א״ל (ישעיה א כב) כספך היו לסיגים א״ל (שם) סבאך מהול במים. (איוב א ו) ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על ה׳ ויבא גם השטן וגו׳ ויאמר ה׳ אל השטן מאין תבא וגו׳ משוט בארץ ומהתהלך בה אמר לפניו רבש״ע שטתי בכל העולם כולו ולא מצאתי נאמן כאברהם עבדך שאמרת לו (בראשית יג יז) קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה ובשעה שבקש לקבור את שרה לא מצא מקום לקבורה עד שקנה בד׳ מאות שקל כסף ולא הרהר אחר מדותיך. (איוב א ח) ויאמר ה׳ אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמוהו וגו׳ מאי וסר מרע אמר ר׳ אבא בר שמואל איוב ותרן בממונו היה מנהגו של עולם אדם נותן חצי פרוטה לחנוני ואיוב ויתרה משלו: א״ר יוחנן גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם דאילו באברהם כתיב (בראשית כב יב) כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ואילו באיוב כתיב (איוב א) איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע:

כז אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דּוֹרוֹ שֶׁל אִיּוֹב שָׁטוּף בְּזִמָּה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (איוב כ״ז:י״ב) "הֵן אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם, וְלָמָּה זֶה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ". וּכְתִיב: (ש"ה ז) "שׁוּבִי שׁוּבִי [הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי] וְנֶחֱזֶה בָּךְ". אֵימָא בִּנְבוּאָה? דִּכְתִיב: (ישעיהו א׳:א׳) "חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ", אִם כֵּן "לָמָּה זֶה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ" (אַמַּאי) [לָמָּה לִי?]. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: (רות א׳:א׳) "וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים"? דּוֹר שֶׁשּׁוֹפֵט אֶת שׁוֹפְטָיו. אָמַר לוֹ: טֹל קֵיסָם מִבֵּין (שיניך) [עֵינֶיךָ], אָמַר לוֹ: טֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיךָ. אָמַר לוֹ: (ישעיהו א׳:כ״ב) "כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים". אָמַר לוֹ: (שם) "סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם". אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל הָאוֹמֵר: מַלְכַּת שְׁבָא "אִשָּׁה הָיְתָה", אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה. מַאי 'מַלְכַּת־שְׁבָא'? 'מַלְכוּתָא־דִּשְׁבָא'. (איוב א׳:ו׳) "וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל ה', וַיָּבוֹא גָּם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם וְגוֹ', וַיֹּאמֶר ה' אֶת הַשָּׂטָן: מֵאַיִן תָּבֹא? וְגוֹ' מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ". אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שַׁטְתִּי בְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְלֹא מָצָאתִי נֶאֱמָן כְּאַבְרָהָם עַבְדְּךָ, שֶׁאָמַרְתָּ לוֹ: (בראשית י״ג:י״ז) "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְנֶנָּה" (ובשעה) [אֲפִלּוּ הָכִי, בְּשָׁעָה] שֶׁבִּקֵּשׁ לִקְבֹּר אֶת שָׂרָה, לֹא מָצָא מָקוֹם לִקְבוּרָה, עַד שֶׁקָּנָה בְּאַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶיךָ. (איוב א׳:ח׳) "וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן: הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ (עַל) עַבְדִּי אִיּוֹב, כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ, אִישׁ תָּם וְיָשָׁר" וְגוֹ'. מַאי "וְסָר מֵרָע"? אָמַר (רבה) [רַבִּי אַבָּא] בַּר שְׁמוּאֵל: אִיּוֹב, וַתְּרָן בְּמָמוֹנוֹ הָיָה, מִנְהֲגוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָדָם נוֹתֵן חֲצִי פְּרוּטָה לְחֶנְוָנִי, וְאִיּוֹב וִתְּרָהּ מִשֶּׁלּוֹ.