במדבר ח:ז קבלה: תקוני הזהר

שַׂעֲרָא סוּמְקָא צָרִיךְ לְבַעִִרָא לֵיהּ מִכֹּל וָכֹל, בְּגִין דְּאִיהוּ בֵי דִינָא, וּלְוִיִּים בְּגִין דַּהֲווֹ מִסִּטְרָא דְּדִינָא, אִתְּמַר בְּהוֹן (במדבר ח ז) וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם, וְאִתְּתָא בְגִין דְּאִיהִי מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, לָא צָרִיךְ לְאִתְגַּלְיָא בָּהּ שַׂעֲרָא, דְּלָא יִשְׁתְּמוֹדְעִין בָּהּ מָארֵי דְּדִינָא, וְשַׂעֲרִין אָחֳרָנִין דְּבַר נַשׁ צָרִיךְ לְבַעֲרָא לֵיהּ תְּחוֹת אוּדְנִין, בְּגִין דְּלָא יִתְקְרִיבוּ בֵּיהּ מָארֵי דְּדִינִין לְגַבֵּי תַּרְעִין דְּשָׁמְעִין בְּהוֹן צְלוֹתִין, (ס"א ושערא דאיהו תחות אודנין צריך לבערא, דאתקרי מארי דדינא לגביכו) שַׂעֲרָא שְׁעִיעַ עֲלֵיהּ אִתְּמַר (במדבר ו ה) גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ, וְצָרִיךְ לְגַדְלָא לֵיהּ, דְּלָא צָרִיךְ לְאַכְחָשָׁא סִדּוּרָא דְעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, אֲבָל שַׂעֲרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמָצָעִיתָא צָרִיךְ דְּלָא יְהֵא לָא אֲרִיךְ וְלָא קְצִר, וַוי לֵיהּ לְמָאן דְּשַׁנִּי בֵיהּ סִדְרֵי בְרֵאשִׁית.