קבלה על בראשית 2:25: זוהר ופרשנות מיסטית

ספר הזהר

בההוא זמנא יתקיים בהו, ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו. כגון אדם ואשתו דכבר אתעבר ערבוביא בישא, ערב רב, קושיא בישא מעלמא, דאינון עריין דקב"ה ושכינתיה, עריין דישראל. כ"ש עריין דילך רעיא מהימנא. ומהלכה דילך. דבגינייהו צריך לכסאה רזין דאורייתא, כמה דאוקמוה כבוד אלהים הסתר דבר, עד דמתעברין מעלמא. ולית מלכים אלא ישראל, כמה דאוקמוה, כל ישראל בני מלכים הם, בההוא זמנא, וכבוד מלכים חקור דבר. אמר רעיא מהימנא, בריך אנת לעתיק יומין, דמתמן אנת, כענפא דאתפשט מאילנא, הכי נשמתין ענפא מניה.
שאל רבBookmarkShareCopy

תקוני הזהר

אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, מַאי סִיּוּמָא דִקְרָא (בראשית ב כה) וְלֹא
שאל רבBookmarkShareCopy