קבלה על בראשית 4:1: זוהר ופרשנות מיסטית

אור נערב

וזה שאמר, "דע" – כענין והאדם ידע את חוה אשתו, אלהי אביך – היינו מלכות נפש דוד. או ירצה, "אלהי אביך" אלהי – מלכות אביך – יעקב, אביו של שלמה שהוא ביסוד, ולכן ועבדהו כדפירשנו.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספר הזהר

ואוקמוה על יתרו, למה נקרא שמו קיני, שנפרד מקין. קם בוצינא קדישא ואמר, על דא כתיב, קניתי איש את ידו"ד. דחזאת ליה ברוח הקדש, דעתידין בנוי למיתב בלשכת הגזית.
שאל רבBookmarkShareCopy

ספר הזהר

ותאנא בצניעותא דספרא, בעא עתיקא קדישא למחזי, אי אתבסמו דינין, ואתדבקו תרין אלין דא בדא, ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא, דכתיב, והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו'. ולא הוה יכיל עלמא למסבל, משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא, ובג"כ לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטר דנוקבא, נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק אתחלשת ואתבסמת. בתר דא, אפיקת אחרא בסימא יתיר, וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא, וכל דינין אתערבו עמיה.
שאל רבBookmarkShareCopy