קבלה על בראשית 6:7: זוהר ופרשנות מיסטית

זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן רַגְלִין דִּשְׁכִינְתָּא, דְקָמַת עֲלַיְיהוּ בִצְלוֹתָא בַעֲמִידָה, דְּאִיהִי וַדַּאי עֲלַיְיהוּ תְּפִלָּה מְעוּמָד, וְקָמַת עֲלַיְיהוּ בְגָלוּתָא, וּבְמַאי קָמַת עֲלַיְיהוּ, בְּגִין דְּנָחֲתִין לְגַבָּה יהו''ה, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם, דְּבֵיהּ צָרִיךְ בַּר נַשׁ לְזַקְפָא לִשְׁכִינְתָּא, וְאִלֵּין דְּלָא זָקְפִין לָהּ בְּשֵׁם יהו''ה בִּצְלוֹתְהוֹן, אוֹ בְּפִקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא (נ''א דלהון), אִיהִי צָוְוחַת עֲלַיְיהוּ, נְתָנַנִי יְיָ' בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם (איכה א יד), דִּסְמִיכוּ דִילָהּ אִיהוּ בִּתְרֵין דְּרוֹעִין דְּאִינוּן חֶסֶד וּגְבוּרָה, וַעֲמִידָה דִילָהּ בִּתְרֵין שׁוֹקִין דְּאִינוּן נֶצַח וָהוֹד, וּזְקִיפוּ דִילָהּ בְּגוּפָא דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, יהו''ה שְׁמֵיהּ, וּבְגִין דָּא כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם, וְיִחוּדָא דִילָהּ בְּצַדִּיק, וּבְגִין אִלֵּין דְּלָא יְכִילַת לְמֵיקַם בְּהוֹן בִּצְלוֹתָא, וְלֵית לָהּ סְמִיכוּ וְלָא זְקִיפוּ בְהוֹן בְּגָלוּתָא, אִתְעֲצִיבַת בְּהוֹן, וְרָזָא דְמִלָּה בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ (משלי י א), וּבְגִינֵיהּ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ (בראשית ו ז), וְאַמַּאי כּוּלֵי הַאי לְאִמֵּיהּ וְלָא לַאֲבוּהִי.

(בראשית ו׳:ז׳) וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. לַאֲפָקָא אָדָם דִּלְעֵילָא, וְאִי תֵימָא אָדָם דִּלְתַתָּא בִּלְחוֹדוֹי. לָאו לַאֲפָקָא כְּלָל, מִשּׁוּם דְּלָא קַיָּים דָּא בְּלָא דָּא.