ספר הזהר
ובגין דכלא אתברי בהאי צולמא, דעל כל ישראל דאיהי צדיק, אתמר בהון ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו'. ודא ממלל על בני נשא, דאינון מתילין לחיון ברא, ולבעירן, ולעופין, ולנוני ימא. דאית בר נש דמזליה שור, ומזליה אריה, ומזליה נשר, ומזליה אדם.
מערכת האלקות
וכבר אמרו בשלמה ע"ה כי מלך אפילו בעליונים. והכתוב אומר ומוראכם וחתכם וכו' (בראשית ט׳:ב׳) וכאשר תשרה שכינה בעולם השפל אז תהיה הברכה מצויה בו כי זאת היא הברכה ולא תקולל האדמה ובזה יוכל האדם להניע אל המעלה הגדולה אשר עוד אזכור ולא הטובה אשר אין לה ערך ותהיה דמיון השגחת המנהיג ופעולתו בעולם לכבוד ולתפארת כענין שנאמר ישראל אשר בך אתפאר (ישעיהו מ״ט:ג׳) וזהו עקר הסבה והחפץ אשר היה בענין הבריאה והיותה בתקונה לצרך האדם המושל עליה דוגמת הדמות כי כאשר תעמוד על מתכונתה יזכה אדם השלם להתלבש ברוח הקדש השורה בתחתונים בזכותו ויעלה מזה עוד אל הנבואה הגדולה אשר היא אספקלריא המאירה כי שמו בקרב הארץ:
מערכת האלקות
אמנם מפחד חטאם נאסר להם בשר תאוה וצוה אותם להביא בחמתם אל פתח אהל מועד לשוחטם ולהקריבם שלמים עד כלות הדור ההוא. כי יש לך לדעת כי בהיות אדם צדיק גמור אימתו מוטלת על כל הבהמות כמו שנאמר ומוראכם וחתכם (בראשית ט׳:ב׳) וכולם נבראו לצרכו כי הוא נברא בדמות עליון וראוי הוא היותו מלך על הכל ומותר לאכול בשר בעל חי וכענין שאמרו על אדם הראשון טרם שחטא כי היו מלאכי השרת צולין לו בשר וצוללין (סא וסוככין) לו יין ואחר שחטא נהפך עניינו ונאסר לו הבשר כמו שזכרנו שנאמר ואכלת את עשב השדה (בראשית ג׳:י״ח) והיתה אימת החיות מוטלת עליו וכאשר בא נח הצדיק והיה אחר המבול שהיה הזמן כמו יצירה חדשה והקריב קרבן עולה בכוונה שלמה הותר לו הבשר כמו שאמר בו הכתוב כירק עשב נתתי לכם את כל (בראשית ט׳:ג׳) וכן אחר כלות דור המדבר וזכה הדור השני בצדקו להכנס בארץ הנבחרת הותר להם בשר תאוה. ובדור הפלגה לא נאסר להם הבשר כי באו לחסות תחת כנפי השכינה כמו שזכרנו. ואמרו ז"ל עם הארץ אסור לאכול בשר: