ספר הזהר
בכה ההוא סבא כמלקדמין, ואמר איהו לנפשיה, סבא סבא, כמה יגעת לאדבקא מלין קדישין אלין, והשתא תימא לון ברגעא חדא. אי תימא דתיחס עלייהו על אינון מלין ולא תימא לון, הא כתיב אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך לעשות.
ספר הזהר
ואם לאו, עליה כתיב, אל תמנע טוב מבעליו. כד"א, כי לקח טוב נתתי לכם וגו'. בהיות לאל ידך לעשות. עד לא תסתלק מן עלמא, ולא אתייהיב לך רשותא לגלאה.
ספר הזהר
א"ל וכי כל הני מלי מעלייתא הוו טמירין גבך, ולא אמרת להו. גוזרנא עלך דכל תלתין יומין אלין תלעי ותנשי. ולא כתיב אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך לעשות. וכך הוה. אמר, גוזרנא, דבאורייתא, דא יגלון לבבל ביני חברייא.