קבלה על קהלת 3:4

בָּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ. בֹּא וּרְאֵה אֵין אָדָם מֵפִיק רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא בָּזֹאת, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר (משלי י״ח:כ״ב) מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב. וְזֹאת הִיא עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'. וְכַמָּה עִתִּים יֵשׁ וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אַל יָבֹא בְּכָל עֵת. וּשְׁלמֹה אָמַר אוֹתָם בְּסִפְרוֹ. (קהלת ג׳:ד׳) עֵת לִשְׂחֹק וְעֵת לִבְכּוֹת הֵם כ''ח וְעַל זֶה הִזְהִיר לְאַהֲרֹן אַל יָבֹא בְּכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה'. וּכְשֶׁהַשְּׁכִינָה הַנִּקְרֵאת זֹאת עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם. יִשְׂרָאֵל מָה הֵם אוֹמְרִים לָהּ אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים וְגוֹ' (שיר השירים ו', א'), בְּכַמָּה תַּחֲנוּנִים וּתְפִלּוֹת. וְצִיצִית וּתְפִלִּין וְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (שמות ל״א:י״ז) בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא. אוֹת שֶׁל בְּרִית מִילָה, אוֹת שֶׁל שַׁבָּת, אוֹת שֶׁל יוֹם טוֹב, אוֹת שֶׁל תְּפִלִּין. וְעָלָיו נֶאֱמַר עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ. מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב. וְהַנָּבִיא אָמַר (ירמיה יט) אַל יִתְהַלֵּל חָכָם כִּי אִם בָּזֹאת. וְיַעֲקֹב אָבִינוּ בַּעֲבוּר שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁזֹּאת הִיא הָיְתָה עִקָּר לְהָפִיק רְצוֹן אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צִוָּה לְבָנָיו וְהוֹדִיעָם בָּזֹאת. שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ״ט:כ״ח) זֹאת אֲשֶׁר דִּבֵּר לָהֶם אֲבִיהֶם. וְדָוִד הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁבָּהּ מֵפִיק רָצוֹן מֵה', כְּשֶׁהָיָה נִלְחַם עִם אוֹיְבָיו אָמַר (תהילים כ״ז:ג׳) אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה. בָּזֹאת אֲנִי בּוֹטֵחַ. וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה צַעֲרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, וְלֹא רָאָה לָהֶם מְנוּחָה וּגְאֻלָּה אֶלָּא בַּעֲבוּר זֹאת, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג׳:כ״א) זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי. וְכֵן מֹשֶׁה וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת. וְכֵן לִיהוּדָה וְזֹאת לִיהוּדָה. וּמִי שֶׁלֹּא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת, עָלָיו נֶאֱמַר וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת. וְעַתָּה צָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת כֵּיוָן שֶׁהָאָדָם בָּהּ יָפִיק רְצוֹנוֹ, וּבָהּ מַשִּׂיג שֵׁם ה' שֶׁזֶּהוּ סוֹד עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד. וְעַל זֹאת וַדַּאי לְשֵׁם ה' שֶׁהוּא עַל זֹאת. לָמָּה תִּקְּנוּ בְּשַׁחֲרִית תְּפִלָּה לְמִדָּה יְדוּעָה. וְכֵן בְּמִנְחָה לְמִדָּה יְדוּעָה. וְכֵן בְּעַרְבִית לְמִדָּה יְדוּעָה. וְכֵן בְּשַׁבָּת לְמִדָּה יְדוּעָה. וְכֵן בְּיוֹם טוֹב לְמִדָּה יְדוּעָה. וְכֵן בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה לְמִדָּה יְדוּעָה. אֶלָּא מַה שֶּׁאָמַר עַל זֹאת, הוּא מוֹרֶה שֶׁיְּהוָֹ'ה הוּא כְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה. כְּמָה שֶׁאָמַר דָּוִד לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה. וְכָל סְפִירָה אֵין לָהּ פְּעֻלָּה בַּתַּחְתּוֹנִים, אֶלָּא עַל יְדֵי הַמַּלְכוּת. שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וּמַלְכוּתוֹ בְּכָל מָשָׁלָה. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁצָּרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַצְדִּיק צַדִּיק וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ צְדָקָה, שֶׁהוּא מַלְכוּת עִם הַתַּחְתּוֹנִים, נִכְלָלִים בּוֹ כָּל הַסְּפִירוֹת וְנִקְרָאִים צַדִּיקִים עַל שְׁמוֹ. וְה' נִקְרָא עַל שְׁמוֹ צַדִּיק. שֶׁנֶּאֱמַר צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו. וּמְרַחֵם עַל בְּרִיּוֹתָיו בִּצְדָקָה. וְאֵין צְדָקָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁהִיא צ', תִּשְׁעִים אֲמֵנִים. ד', ד' קְדֻשּׁוֹת בְּכָל יוֹם. ק', מֵאָה בְּרָכוֹת. ה', חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה.

בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ (ויקרא טז ג), תָּא חֲזִי אֵין אָדָם מֵפִיק רְצוֹנוֹ מֵיהו''ה אֶלָּא בְזֹאת, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר (משלי יח כב) מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיהו''ה, וְדָא הִיא עִת לַעֲשׂוֹת לַיהו''ה (תהלים קיט קכו), וְכַמָּה עִתּוֹת יֵשׁ, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (ויקרא טז ב) וְאַל יָבֹא בְכָל עִת, וּשְׁלֹמֹה אָמַר (קהלת ג ד) עִת לִשְׂחוֹק וכו', דְּאִינוּן כ''ח עִת, וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר וְאַל יָבֹא בְכָל עִת אֶל הַקֹּדֶשׁ, דְּאִיהוּ קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהו''ה.