Chasidut על קהלת 3:4

אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש וגו'. כי נודע אשר המתקת הדינים אינם בחסד כי אם בשורשם כלומר בשורש הדין אשר למעלה והיא בחינת מדת הבינה שהיא בעצמה רחמים פשוטים, רק שדינין מתערין מינה ועל כן שם נמתקים בשורשם. ובקצור מופלג אמתיק לך דבר זה. כי הנה שורש הדין פירוש מה שברא הקב"ה את הדין בעולם הנה הוא חסד גמור ברור וצלול מאתו יתברך, והוא על כמה בחינות. אחד, שעיקר בריאת העולם היה להיטיב לבריותיו ואף שגם קודם הבריאה היו נהנין נשמותינו מזיו מראות פני השכינה, מכל מקום נקרא נהמא דכסופא שבהית לאסתכולי באפיה (ירושלמי ערלה פרק א' הלכה ג') ואין זה הטבה כיון שאינו נהנה כל צרכו להיותו מתבייש שאוכל בחנם, ועל כן ברא הקב"ה האדם בעולם הזה שיעבוד האדם עבודת הקב"ה וברא לו יצר הרע ובחינת החיצונים בכדי שיתגבר האדם על אלו ויעבוד עבודתו ואז יתן לו שכרו בדין הראוי לא בחסד שלא יהיה נהמא דכסופא. הרי לפניך מפורש שבריאת הדין והיצר הרע והסטרא אחרא הכל בחסד גמור בכדי להיטיב לו בהטבת אמת בדין ולא בחסד. והשנית הוא, כי אלהים עשה שייראו מלפניו (על פי קהלת ג', ד'), פירוש שבריאת הדין היה שייראו הבריות מהדין וישמרו עצמם שלא ללקות מאתו ויעשו רצון קונם, אבל לא נברא כדי ללקות בו, והבן.