קבלה על קהלת 7:9

וְעוֹד וַיְמַן יהו''ה דָּג גָּדוֹל, דָּא טְחוֹל לִילִית דְּאִיהִי עִרֶב רַב מֵהַהוּא רַב הַחוֹבֵל (נ''א דא סמא''ל, דגה דא נח''ש לילי''ת בת זוגיה מההוא רב החובל טחול דאיהו ערב רב) דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (שמות יב לח) וְגַם עִרֶב רַב וכו', וּטְחוֹל אִיהוּ שְׂחוֹק הַכְּסִיל, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (קהלת ז ט) כִּי הַכַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ, לִבְלוֹעַ אֶת יוֹנָה דָא נַפְשָׁא, מִסִּטְרָא דִילֵיהּ (שמות ו ט) וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבוֹדָה קָשָׁה מִסִּטְרָא דְכָבֵד, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (שם ז יד) כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה, תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה, (שם ה ט) מִסִּטְרָא דְמָרָה (שם א יד) וַיְמָרַרוּ אֶת חַיֵּיהֶם.