קבלה על קהלת י:3

פתח ר"ש ואמר, גם בדרך כשהסכל הולך לבו חסר וגו'. כד ב"נ בעי לאתקנא ארחיה קמי קב"ה. עד לא יפוק לארחא, בעי לאמלכא ביה, ולצלי קמיה על ארחיה. כמה דתנינן, דכתיב צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו. דהא שכינתא לא אתפרשא מניה.

וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל (בראשית ד ב), תָּא חֲזִי הֶבֶל אִיהוּ הַלֵּב, וְאִית ב' בָּתִּים בְּלִבָּא, (קהלת י ג) לֵב חָכָם לִימִינוֹ הֶבֶל, לֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ דָא הֶבֶל, קַיִן אִיהוּ יָנִיק מִתַּרְוַיְיהוּ, וְאִיהוּ עִץ טוֹב וָרָע, וְקַיִן אִיהוּ זוּהֲמָא דְנָחָשׁ דְּאַטִּיל בְּחַוָּה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (ישעיה יד כט) כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע, מָה אָרְחֵיהּ דְּחִוְיָא לְמִקְטַל, כַּךְ דָּא קָטַל, וּלְבָתַר אִתְחַרַט, וּבְגִין דָּא (בראשית ד טו) וַיָּשֶׂם יהו''ה לְקַיִן אוֹת, אוֹת בְּרִית מִילָה, וּבְגִין דָּא אָמַר (שם) קָנִיתִי אִישׁ אֶת יהו''ה, וְאַף עַל גַּב דְּקַיִ''ן אִיהוּ זוּהֲמָא, יָכִיל לְמֶעֱבַד נָקִ''י, כְּגוֹן יִתְרוֹ דְאִתְּמַר בֵּיהּ (שופטים א טז) וּבְנֵי קֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה.