קבלה על רות ב:14

אֲמָרוּ לֵיהּ, הַאי קְרָא אָחֳרָא, שָׁמְעַת בֵּיהּ עִיקָּרָא דְחָכְמְתָא, דְּהָא אֲנַן יַדְעִינָן לְמִדְרַשׁ בֵּיהּ דְּרָשָׁא. אֲמַר לוֹן, מַאי הִיא. אֲמָרוּ, כְּתִיב, (רות ב׳:י״ד) וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ. אֲמַר לוֹן, שָׁמַעְנָא.

מַה כְּתִיב, (רות ב׳:י״ד) וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל. בְּזִמְנָא דְּאִיהִי אִתְתַּקְּנָא מִגּוֹ תַּתָּאֵי וְעִילָּאֵי. מִתַּתָּאֵי, בְּקוּרְבָּנִין, וְעִלַּוָּון, וּצְלוֹתִין, וּרְעוּ דְרַעֲוָוא, דְּסַלְקָא מִתַּתָּאֵי. מֵעִילָאֵי, בְּתִיקוּנִין רְתִיכִין וּכְרוּבִין, בְּמַאֲכָלָהּ, בְּחֶדְוָה וּרְעוּ. דְּדֵין אִיהוּ לְעֵת הָאוֹכֶל.