קבלה על שמות 12:3

דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה וגו', בעשור, אמאי בעשור. אמר רבי אבא, בזמנא דאנהיר יובלא לסיהרא, דכתיב ביובלא, בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפורים הוא.

ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית. תנא תלת קשרין אינון, בכור בהמה, בכור השבי, בכור השפחה. דכל שאר מתקשרי בהו באלין תלת גווני דלעילא. ובהאי דאתקרי צאן, אתקשר כלא, וכלא כליל בצאן, אתקשר צאן בצאן, ולא יכיל לאתפרשא מקטרוי, ובהאי כלהו אתקשרו, וע"ד כתיב, והיה לכם למשמרת, קטירו ליה בקטירותא, ויהא אתמסר בידיכון ברשותכון, עד דתנכסו ליה, ותעבדון ביה דינא, ולזמנא דאתי כתיב מי זה בא מאדום. וכתיב, כי זבח ליי' בבצרה. וכתיב, והיה יי' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד.

ובחמשה עשר יום לחדש השביעי וגו'. ר' יוסי שאל לרבי אבא, א"ל, הני חמשה עשר יום, מאי קא מיירי. א"ל, ודאי רזא יקירא הוא. ת"ח, בין לעילא בין לתתא, כל חד וחד, בארחיה נטלא. ובארחיה יתבא, ובארחיה אתער ועביד מאי דעביד. האי עשור מכנסת ישראל אינון. ויומא עשיראה, בעשיראה קיימא. ועל דא בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית וגו'. והאי יומא, הוא דילה. וחמשה יומין אחרנין, דמלכא הוא. ההוא יומא דאתי עלה. דהא חמשאה, ביה יתיב מלכא, בכורסייא.