מדרש על שמות 12:3

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם (ויקרא א, ב), לָמָּה לֹא נֶאֱמַר אִישׁ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן (שמות יב, ג): דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ כִּי יַקְרִיב, אַף כָּאן יֹאמַר הַכָּתוּב וְיִקְחוּ לָכֶם אִישׁ בָּקָר אוֹ צֹאן, לָמָּה נֶאֱמַר אָדָם, לְהָבִיא אֶת הַגֵּר. מִכֶּם, פְּרַט לְגוֹי שֶׁהוּא מֵבִיא עוֹלָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שִׁבְעָה דְבָרִים הִתְקִינוּ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל וְזֶה אֶחָד מֵהֶם, גּוֹי שֶׁהֵבִיא עוֹלָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם, אִם הֵבִיא נְסָכִים עִמָּהּ קְרֵיבִין נְסָכִים מִשֶּׁלּוֹ, וְאִם לָאו קְרֵיבִין מִשֶּׁל צִבּוּר, וּתְנַאי בֵּית דִּין הוּא כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת מִנְחָתוֹ קְרֵבָה מִשֶּׁל צִבּוּר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשֶּׁל יוֹרְשִׁים, וּשְׁלֵמָה הָיְתָה קְרֵבָה עַל הַמֶּלַח וְעַל הָעֵצִים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ מְצָאַנִי אָדָם אֶחָד וְהָיָה בָּא אֵלַי כְּבָא עַל חֲבֵרוֹ בִּזְרוֹעַ, אָמַר לִי אַתֶּם אוֹמְרִים שִׁבְעָה נְבִיאִים עָמְדוּ לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם וְהֵן מְעִידִין בָּהֶן וְיוֹרְדִין לַגֵּיהִנֹּם. אָמַרְתִּי לוֹ בְּנִי כָּךְ מִשִּׁבְעָה דוֹרוֹת וָאֵילָךְ יְכוֹלִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם לוֹמַר לֹא נִתְּנָה לָנוּ תּוֹרָה וַעֲדַיִן לֹא הֵעִידוּ בָּנוּ, מִפְּנֵי מָה אָנוּ יוֹרְדִין לַגֵּיהִנֹּם. אָמַרְתִּי לוֹ בְּנִי כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים בַּמִּשְׁנָה גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַיֵּיר פּוֹשְׁטִין לוֹ יַד לְהַכְנִיסוֹ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, מִכָּאן וָאֵילָךְ גֵּרֵי הַדּוֹר מְעִידִין בַּדּוֹר. מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וגו', אִם נֶאֱמַר מִן הַבְּהֵמָה, לָמָּה נֶאֱמַר מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן, מִכָּאן אָמְרוּ מְקַבְּלִים מִינֵי זְבָחִים מֵרִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְהַכְנִיסָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, חוּץ מִן הַמּוּמָר וְהַמְנַסֵּךְ אֶת הַיַּיִן וּמְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת בְּפַרְהֶסְיָא.

ויקחו להם. שתהא הלקיחה לשמה:

שה לבית. מלמד שאדם מביא שה ושוחט על ידי בנו ובתו הקטנים בין מדעתם בין שלא מדעתם: