קבלה על שמות 12:5

שה איהו לעולה, דכתיב ואיה השה לעולה. ואתמר ביה שה תמים זכר, הה"ד איש תמים. והא צריך למשאל, דהא שה איהו לימינא, שעיר איהו לשמאלא, דהיינו שעיר עזים אחד לחטאת, ואית שעיר, ואית שעיר. שעיר אחד ליי', ושעיר אחד לעזאזל. והיינו דכתיב, ונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד ליי' וגורל אחד לעזאזל. ובההוא שעיר, אתמר בעשו, איש שעיר. ודא כבד. דנטיל כל אינון שמרים דדם. שחין אבעבועות פורחות, ספחת, וכל מיני צרעת. והיינו דכתיב, ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה. ואינון עונות תם, דאיהו לבא, וכדין אתפרש מלערבא בלבא, וכדין אתבסם, ואיהו כבד באלין חובין, ולא קל לסלקא לגבי יעקב איש תם. חדו מארי מתניתין דמתיבתאן, דקא נחתי עם תנאין ואמוראין.