קבלה על שמות 13:2

ר' יצחק אמר, הוא דכתיב, קדש לי כל בכור, דא היא כתרא דכליל ואסתים כל אינון אחרנין. משיכותא דלעילא סתימא ביה. ודא אקרי פטר כל רחם, פתיחותא דכל משיכותא דרחמי, ונהירו דלעילא.

הראשונה קדש לי כל בכור (שמות י״ג:ב׳) כנגד הש"ה הנקראת בכור. שניה והיה כי יביאך (שם) המספרת ביציאת מצרים הנעשת בלי טבע ומערכת המזלות והיא כנגד הבינה שהוא הגואל הגדול אשר הסמיך גאולה הרומזת לעטרה לתפלה הרומז לתפארת וגאלם ממצרים בשנוי טבע במסות ובנפלאות שעשה ע"י משה רבינו ע"ה והפך אז סדר המערכת כי בניסן שיצאו היה עולה מזל טלה והוא מזלו של מצרים לפי דעתם והיה עולה (סא עומד) בכחו ובממשלתו ולא הועילם. שלישית שמע ישראל והיא פרשת היחוד והוא כנגד החסד הנקרא אהבה וכתיב בפרשה ואהבת את ה'. רביעית והיה אם שמע כנגד היראה וכתיב ביה וחרה אף ה'. וכנגד התפארת הנקרא הב"ה מקבל מארבע מדות האלה והוא המניחם:

וְעוֹד אהי''ה אדנ''י סָלְקֵי לְחֻשְׁבַּן אֱלֹהִי''ם, דְּאִיהוּ כְּלָלָא דַחֲמִשָּׁה בָּתֵּי תְּפִלֵּי, יהו''ה אַרְבַּע פָּרָשִׁיָּין, י' קַדֶּשׁ לִי (שמות יג ב) וְדָא חָכְמָה, ה' וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ (שם יא) וְדָא בִינָה, וְאִינוּן לִימִינָא וּשְׂמָאלָא, דְאִינוּן חֶסֶד גְּבוּרָה, ו' שְׁמַע יִשְׂרָאֵל (דברים ו ד) תִּפְאֶרֶת, כְּלִיל שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא, ה' וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ (שם יא יג) מַלְכוּת, שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה.